סמבוק

סמבוק
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים
סדרה:	שלמונאים
משפחה:	מורניים
סוג:	סמבוק
שם מדעי
	Sambucus; ‏ליניאוס, 1753

סַמְבּוּק (שם מדעי: Sambucus) הוא סוג של עצים או שיחים או צמחים עשבוניים רב-שנתיים ממשפחת המורניים (Viburnaceae, בעבר שויך למשפחת יערתיים (Caprifoliaceae)). הסוג כולל 22 מינים: מהם 18 שיחים או עצים וארבעה רב-שנתיים בעלי קנה שורש. תפוצתו של הסוג משתרעת בעיקר בהרים הממוזגים ועד הטרופיים כמעט בכל העולם^[1]^[2].

לסוג סמבוק שני נציגים בישראל: סמבוק שחור (Sambucus nigra) שיח או עץ נדיר מאוד הפורח במתחילת מרץ עד תחילת יוני; וסמבוק אמיתי (Sambucus ebulus), צמח נדיר מאוד הגדל באתר אחד בחרמון הגבוה ופורח מאמצע אפריל עד תחילת אוגוסט^[3].

לסוג סמבוק שני נציגים בישראל: סמבוק שחור (Sambucus nigra) וסמבוק אמיתי (Sambucus ebulus) המכונה גם סמבוק עשבוני. סמבוק שחור הוא שיח או עץ נדיר מאוד הגדל בר בעיקר בגליל העליון ומשמש גם כעץ נוי עם פריחה לבנה ופירות שחורים. סמבוק אמיתי הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר מאוד. בשנת 2008 נמצא מין זה על ידי ד"ר אורי פרגמן-ספיר בחרמון, ברום 2,100 מ'. הוא נמצא באתר אחד בלבד בחברת אדר קטן-עלים (Acer monspessulanum subsp. microphyllum) ואיסם קטן-פרחים (Vincetoxicum dionysiense) ממשפחת ההרדופיים.

בעולם מינים רבים מתורבתים כצמחי נוי וכן למאכל^[1]. המין הנפוץ כצמח נוי בישראל הוא סמבוק שחור, והמין הנוסף שאוקלם ונשתל כעץ נוי בישראל הוא סמבוק קנדי שמוצאו מאמריקה הצפונית עד ונצואלה ובוליביה^[4].

תפוצה

תפוצתם של 16 מתוך 22 מיני הסמבוק משתרעת בעיקר באזורים הרריים עם אקלים ממוזג, שלושה באזורים הטרופיים ושניים באזורים הסובטרופיים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאזורים מסוימים באוסטרליה ובאמריקה. רק מין אחד גדל במדבר ובאזורים צחיחים - סמבוק מקסיקני (Sambucus mexicana), שאוקלם במדינות מסוימות באפריקה.

סמבוק אפריקני (Sambucus africana) הוא המין היחיד הגדל בר בטבע במזרח אפריקה הטרופית (אוגנדה, טנזניה וקניה). זהו צמח רב-שנתי או גאופיט עם קנה שורש, שגדל בעיקר בבתי גידול הרריים טרופיים^[1].

טקסונומיה

משפחת המורניים אליו שייך הסוג סמבוק כולל עוד שני סוגים בלבד: מורן ואדוקסה (adoxa), לאחרון אין נציג בר בישראל ולראשון נציג אחד - מורן החורש.

בעבר הסוג סמבוק שויך למשפחת היערתיים. בשנת 2016 הועברו הסוג סמבוק והסוג מורן ממשפחת היערתיים למשפחת המורניים. שמה העברי המוצע של המשפחה, על שם הסוג מורן והמין מורן החורש, אינו רשמי והוא ממתין לאישור ועד הלשון העברית. לפי הטַקְסוֹנוֹמְיָה (תורת המיון) העכשווית (2021) משפחת השלמוניים (Dipsacaceae) בוטלה ואוחדה עם משפחת היערתיים (Caprifoliaceae) וזאת האחרונה המורחבת פוצלה למשפחת היערתיים ומשפחת המורניים (Viburnaceae) ושתיהן משויכות לסדרת השלמונאים (Dipsacales)^[2]^[5].

מאפיינים של הסוג

שיחים או עצים או צמחים עשבוניים רב-שנתיים בעלי קנה שורש. בסוג סמבוק, על פי רוב אין גזע אחד אלא מספר גזעים היוצאים הישר מהאדמה ולכן הגדרה של חלק מן המינים הוא שיח או עץ קטן וחלקם מוגדרים כשיחים בלבד ומספרם בהתאמה הוא 6, ו-11. מלבד 17 מינים אלה גדל עץ גדול - Sambucus australis - הגדל בעיקר בבתי גידול סובטרופיים, בדרום-מזרח וברזיל הדרומית ועד לצפון-מזרח ארגנטינה.

העלים נגדיים, מנוצים למספר בלתי זוגי של חמישה עד תשעה עלעלים משוננים ולעיתים נדירות יותר שלושה או 11.

הפרחים קטנים, דו-מיניים, בעלי שחלה תחתית וערוכים בתפרחות מסוימות או במכבדים בקצות הענפים^[6].

הגביע בעל צינור קצר ו-3–5 אונות קצרות מאוד. צינור הגביע מעורה בשחלה.

הכותרת גלגלית או כמעט גלגלית, בעלת חמש אונות פרושות, מאוחת עלים בבסיסם לצינור ונושרים כיחידה אחת.

מספר האבקנים 5 כמספר אונות הכותרת. הזירים קצרים. השחלה בעלת 3–5 מגורות, עמוד שחלה קצר ובעל 3–5 אונות.

הפרי דמוי ענבה קטנה ובתוכה 3–5 אגוזיות מוקשות.

הפריחה מתרחשת בסוף האביב והיא מופיעה כאשכולות פרחים לבנים קטנים. מהם מתפתחים גרגרים שחורים, כחולים כהים או אדומים ולעיתים נדירות גם צהובים או לבנים.

שימושים

מזון

פרחי המין סמבוק שחור (Sambucus nigra) משמשים בייצור משקה קל שנקרא סוקאטה, סירופ מתוק ומשקאות חריפים כגון אקוואויט וסמבוקה. הפירות נאכלים במרכז אירופה במגוון צורות. עם זאת, מומלץ לא לאכול את הפירות כשהם חיים, כיוון שחלק מהמינים רעילים במידה מסוימת. חלקי הצמח מכילים גליקוזיד שמתחבר עם ציאניד שעלול להצטבר בגוף ולגרום להרעלה. קיימים דיווחים על מקרי הרעלה כתוצאה מאכילת חלקי הצמח^[7].

צמחי נוי

מספר מינים תורבתו והם מגודלים בחצרות לנוי, בגלל עלוותם ופרחיהם ובגלל פירותיהם, כמו גם למשיכת ציפורים ופרפרים.

רפואה עממית

הסמבוק השחור משמש מזה מאות שנים כצמח מרפא עממי^[8] וקיימות טענות שהוא מסייע בריפוי שפעת, בהקלה במקרי אלרגיה ועל דרכי הנשימה^[9]^[10]. ברפואה סינית משמש הצמח לטיפול בראומטיזם ובפציעות טראומטיות.

מוזיקה

בסלובקיה ובהונגריה משמשים ענפי הצמח ליצירת חלילים מסורתיים.

אקולוגיה

פירות הצמח משמשים מאכל למיני ציפורים, פרפרים וחרקים אחרים. פטריות המאכל אזנונית יהודה גדלות בעיקר על עצי סמבוק^[11].

פולקלור ואזכורים תרבותיים

הפולקלור אודות עצי הסמבוק נרחב ומגוון. בעוד שלפי מיתוסים מסוימים עץ הסמבוק מגונן מפני מכשפות ורוע, לפי אחרים, מכשפות מתגודדות מתחת לעץ, בעיקר כאשר הוא עמוס בפרי. כאשר עץ סמבוק נכרת, רוח "האם הזקנה" (אנ') משתחררת ממנו ונוקמת את נקמתו. לפיכך, על מנת לכרות את העץ בבטחה, יש לשיר בה בעת מזמור לאם הזקנה.^[^{דרוש מקור: איזה פולקלור? מאיפה?]}

בסרט הקולנוע "מונטי פייתון והגביע הקדוש" משנת 1975 השומר הצרפתי מזכיר את שם הצמח בכך שאומר למלך ארתור: "אמא שלך הייתה אוגרת, ואבא שלך הריח כמו סמבוק!"(Your mother was a hamster, and your father smelt like elderberry)

בספר השביעי בסדרת ספרי הארי פוטר מוזכר עץ הסמבוק כצמח שממנו עשוי "שרביט הבכור" - שרביט בלתי מנוצח אותו יצר המוות עצמו.

המינים הגדלים בישראל

שלושה מינים בישראל מהם שניים גדלים בר סמבוק שחור וסמבוק אמיתי והשלישי הוא צמח תרבותי - סמבוק קנדי.

סמבוק שחור

סמבוק שחור (Sambucus nigra) הוא שיח נשיר או עץ קטן המגיע לגובה של עד 5 מטרים (ועד 10 מטרים בתנאי גידול מתאימים). תפוצתו באזורים הממוזגים (אירו-סיבריים) בכל אירופה עד מערב איראן, בישראל הוא נדיר מאוד ותפוצתו מצטמצמת בעיקר לגליל העליון. באירופה הוא גדל במגוון רחב של בתי גידול, כולל יערות, שטחי דשא, גדרות, חורשים, גדות נהר, וכן לצד דרכים, מסילות ברזל ואזורים מבוזבזים. בישראל הוא נדיר מאוד וגדל בר במקומות לחים בעיקר בהרי גליל העליון או משמש כשיח נוי תרבותי שגדל באדמות פוריות ובשמש מלאה^[12]. הפריחה מופיעה כאשכולות פרחים לבנים קטנים, מהם מתפתחים ענבות שחורות ואכילות.

מורפולוגיה

שיח או עץ קטן נשיר. על פי רוב אין לו גזע אחד אלא מספר גזעים היוצאים הישר מהאדמה.

הענפים כמו גם הגזעים עגולים עם עדשתיות מרובות (לסמבוק קנדי אין הרבה עדשתיות)^[6]. העדשתית היא כתם מחוספס, כהה, מורם במקצת, הפורץ דרך האפידרמיס ושונה מסביבתו בגבעול ובשורש. סוּת הענפים בעלת חריצים. הסות היא כל הרקמות החיצוניות בגזע החוצה מהקמביום שהוא רקמה היוצרת תאים, רקמה היוצרת את רקמות העצה והשיפה. הענפים מכילים "חול גבישי", כלומר גבישים מנסרתיים זעירים במספר רב ביחד, שהם עודפים של חומרים אנאורגניים^[13].

העלים ללא עלי לוואי או עלי לוואי שלא בולטים כלל.

העלים נגדיים, גדולים, אורכם 10 עד 30 ס"מ, מנוצים למספר אי-זוגי של 5 עלעלים. העלעלים משוננים, צורתם אליפטית או דמוית ביצה, קודקודם חד או מחודד, צבעם ירוק כהה ואורכם 4 עד 15 ס"מ.

התפרחות אמיריות (בקצות הענפים), מסוימות, במכבדים או באֶשְׁכּוֹלות-סוֹכֵךְ רחבים, שטוחים בעלי 5 קרניים ומרובי פרחים וקוטרם 11 עד 20 ס"מ^[14].

הפרחים קטנים, דו-מיניים, נכונים, בעלי שחלה תחתית וערוכים הפרחים ריחניים עם רומה מתקתקה וצבעם לבן-קרם או צהבהבים-לבנים.

עוקץ הפרח מפרקי. חפית זעירה יושבת על עוקץ הפרח ובעלת בלוטה מתחת למפרק.

צינור הפרח שאורכו מ"מ אחד וצורתו חרוטית הוא מבנה בחלקו התחתון של הפרח דמוי גביע, הנושא עטיף ואבקנים בדפנותיו. מבנה זה נוצר מהתערות (אחוי) של מצעית הפרח ובסיס עלי הגביע, עלי הכותרת והאבקנים. לעיתים הוא נראו כגביע הפרח. הוא יחשב כצינור הפרח רק אם הוא מופרד (חופשי) מן השחלה וסביב בסיס השחלה או מעורה בתחתית החלק התחתון של השחלה.

הגביע זעיר בעל צינור קצר ו-5 אונות קצרות מאוד. צינור הגביע מעורה בשחלה כמו הכותרת והאבקנים. אורך האונה 1.5 מ"מ, בעלת 3 עורקים.

הכותרת גלגלית או כמעט גלגלית, מאוחת עלים, בעלת 5 אונות פרושות, כמעט עגולות, ונושרים כיחידה אחת..

מספר האבקנים 5, כמספר אונות הכותרת. האבקנים עומדים על צינור הכותרת, בסירוגין לאונות הכותרת^[14]. המאבקים מוארכים, באורך 1 מ"מ, הזירים קצרים באורך 2 מ"מ.

השחלה תחתית בעלת 3 עד 5 מגורות, עמוד שחלה קצר ובעל 3 אונות (צלקות) כמעט יושבות.

הפרי הוא ענבה עסיסית, כדורית, עטופה קליפה דקה ומבריקה שצבעה שחור-כחול כהה, בקוטר 5 עד 6 מ"מ ומחולק לשלוש מגורות ובתוכה 3 עד 5 גלעינים (אגוזיות מוקשות) שאורכם 3.5 מ"מ ופניהם מחוספסים^[13].

סמבוק אמיתי

סַמְבּוּק אֲמִתִּי (Sambucus ebulus) ובשמו הנרדף סמבוק עשבוני הוא צמח עשבוני רב-שנתי גבוה (עד מטר ואף יותר) וקירח ובעל קנה שורש, שגדל בר בצפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה), מקרונזיה, אסיה הממוזגת ואירופה. הוא מגודל באופן נרחב גם כצמח מרפא^[15]. בישראל תפוצתו מצומצמת לחרמון, לנחל גוש חלב בגליל העליון ובסטף שבמערב לירושלים^[16]. פריחתו מסוף אפריל עד תחילת אוגוסט והנבת הפרי מתחילת אוגוסט. העלים נגדיים גדולים, מנוצים למספר בלתי זוגי, על פי רוב ל-7 עלעלים משוננים בעדינות וסדיר. העלעלים דמויי אזמל צרות, מוארכים ומחודדים. הלוואים דמוי ביצה ומפותחים, התפרחות מעט קמורות, המאבקים סגולים והפירות שחורים.

סמבוק קנדי

סמבוק קנדי (.Sambucus canadensis L) הוא שיח או עץ נמוך קטן, עד שלושה מטרים (סמבוק שחור עד תשעה מטרים), שמוצאו מאמריקה הצפונית עד ונצואלה ובוליביה^[4].

הענפים צהובים-אפורים מכוסים בעדשתיות מועטות (בשונה מסמבוק שחור שענפיו מכוסים בעדשתיות רבות). המפרקים ארוכים.

העלים נגדיים, מנוצים למספר בלתי זוגי של על פי רוב 7 עלעלים משוננים. העלעלים אליפטיים או דמויי אזמל, אורכם 4 עד 15 ס"מ, ראשם מחודד. צבעם ירוק בהיר, צידם התחתון חלק וצידם העליון שעיר. הפטוטריות קצרות, הזוג התחתון של העלעלים על פי רוב בעל 2–3 אונות.

הפרחים לבנים, קטנים, דו-מיניים, בעלי שחלה תחתית וערוכים בתפרחות בעלות חמש קרניים, שקוטרם כ-25 ס"מ, בקצות הענפים.

הגביע בעל צינור קצר ו-3–5 אונות קצרות מאוד. צינור הגביע מעורה בשחלה.

הכותרת גלגלית או כמעט גלגלית, בעל חמש אונות פרושות, מאוחת עלים בבסיסם לצינור ונושרים כיחידה אחת.

מספר האבקנים כמספר אונות הכותרת. הזירים קצרים. השחלה תחתית, בעלת ארבע מגורות, עמוד שחלה קצר ובעל 3–5 אונות.

הפירות בעלי ארבע מגורות, צבעם שחור-ארגמני וקוטרם כ-7 מ"מ. הזרעים רעילים (גורמים לשלשולים והקאות) ללא בישול, לאחריו הם אכילים.

תמונות

תפרחת של סמבוק קנדי
עלה של סמבוק קנדי
תקריב של פרחים של סמבוק קנדי
עלעלים משוננים של סמבוק קנדי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמבוק בוויקישיתוף

סמבוק, באתר ITIS (באנגלית)
סמבוק, באתר NCBI (באנגלית)
סמבוק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סמבוק, באתר Tropicos (באנגלית)
סמבוק, באתר GBIF (באנגלית)
סמבוק, באתר IPNI (באנגלית)
plant/American-elder סמבוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
על צמח הסמבוק
סמבוק (Elderberry) מצמחי המרפא, באתר מד פורטל
נעמי גוטקינד-גולן, הסמבוק השחור: רעיל באכילה, בריא לשפעת, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2015

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Sambucus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ ¹ ² .Viburnum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ פרופ’ אבינעם דנין, סמבוק אמיתי, באתר צמחיית ישראל ברשת
^ ¹ ² Sambucus canadensis L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ דרור מלמד, עדכונים בטקסונומיה של מכוסי הזרע - APG IV, באתר צמח השדה, ‏1-6-2016
^ ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל,, תל אביב, 1998, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 428-429
^ באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן
^ באתר בוטניקל
^ באתר NCBI
^ מאמר נוסף, באתר NCBI
^ באתר פטריות רוג'ר
^ סמבוק שחור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 37, 562-3
^ ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 422
^ Sambucus ebulus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ סמבוק אמיתי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:0-1] ¹ ² ³ Sambucus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[:1-2] ¹ ² .Viburnum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[3] פרופ’ אבינעם דנין, סמבוק אמיתי, באתר צמחיית ישראל ברשת

[:2-4] ¹ ² Sambucus canadensis L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[5] דרור מלמד, עדכונים בטקסונומיה של מכוסי הזרע - APG IV, באתר צמח השדה, ‏1-6-2016

[:3-6] ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל,, תל אביב, 1998, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 428-429

[7] באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן

[8] באתר בוטניקל

[9] באתר NCBI

[10] מאמר נוסף, באתר NCBI

[11] באתר פטריות רוג'ר

[12] סמבוק שחור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:4-13] ¹ ² א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 37, 562-3

[:5-14] ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 422

[15] Sambucus ebulus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[16] סמבוק אמיתי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]