המכון למחקרי ביטחון לאומי
 | |
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| יושב ראש | תמיר הימן |
| תקופת הפעילות |
1977–הווה (כ־47 שנים) |
| https://www.inss.org.il/he/ | |
| קואורדינטות | 32°06′30″N 34°48′07″E / 32.10833333°N 34.80194444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המכון למחקרי ביטחון לאומי  | |
  | |
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הוא מכון מחקר עצמאי, פרטי וחיצוני השוכן במתחם אוניברסיטת תל אביב. המכון עוסק בתחומים הקשורים בעיקר לביטחון הלאומי של ישראל.
המכון מקיים ימי עיון, כנסים, וכן מפיק פרסומים בהם ניירות עמדה, מחקרים וכתבי עת. בראש המכון עומד אלוף (מיל') תמיר הימן. המכון דורג לשנת 2020 במקום הראשון בין מכוני החשיבה בישראל, במקום הראשון במזרח התיכון ובמקום ה-12 בעולם בתחומו - לפי מדד Global Go To Think Tank Index Report של אוניברסיטת פנסילבניה.[1]
יעוד ומטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא מכון מחקר למדיניות ביטחון לאומי שנועד ליזום, להגות, לחקור, לכונן ולהטמיע תוכניות פעולה אסטרטגיות אשר:
1. יבטיחו את קיומה של ישראל ושגשוגה כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות: מדינה המושתתת על יסודות החרות, הצדק, השלום והשוויון.
2. יסייעו למקבלי החלטות בישראל ולדרג המקצועי בקבלת החלטות ותכנון מדיניות ע"י העמקת בסיס הידע הרלוונטי לתפקידם ועל ידי הערכה ביקורתית של המציאות המתהווה נוכח המדיניות הישראלית המתממשת בפועל.
קורות המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"מרכז למחקרים אסטרטגיים" (מל"א) הוקם בשנת 1977 באוניברסיטת תל אביב ביוזמת פרופסור חיים בן שחר מאוניברסיטת תל אביב ואלוף (מיל') אהרן יריב, שגם עמד בראש המכון מיום הקמתו ועד פטירתו בשנת 1994. המרכז שימש פורץ דרך בישראל בהגדירו את תחום לימודי הביטחון ובכך שמיסד את סוגיית ההגנה והביטחון הלאומי כתחומי מחקר.
בשנת 1983 שינה המכון את שמו ל"מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים" (the Jaffee Center for Strategic Studies), בעקבות תרומה ממלווין יפה מקליפורניה.
באוקטובר 2006 הוקם "המכון למחקרי ביטחון לאומי" על בסיס צוות החוקרים של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, ובאופן רשמי הוא כולל את מרכז יפה. הקמת המכון התאפשרה בעזרת תרומתו של פרנק לואי. במתכונתו החדשה מהווה המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסד חיצוני לאוניברסיטת תל אביב. הוא משויך אקדמית לאוניברסיטה, אך שומר על עצמאות כספית וארגונית. בדצמבר 2006 העתיק המכון את משכנו מבניין גילמן שבאוניברסיטה לבניינו החדש – ברחוב חיים לבנון 40 בתל אביב. ראש המכון כיום הוא אלוף (מיל') תמיר הימן, שהחליף את פרופ' מנואל טרכטנברג. לפני פרופ' טרכטנברג כיהן אלוף (מיל') עמוס ידלין כראש המכון במשך עשור.
המכון מאוגד כחברה לתועלת הציבור ומועסקים בו כ-70 עובדים.
למכון ועד מנהל שבו מכהנים – בנוסף ליושב ראש פרנק לואי וסגניו – נציגי הציבור ונציגי אוניברסיטת תל אביב. כמו כן יש למכון גם חבר נאמנים בינלאומי, שחבריו שוחרים את טובת המכון ומסייעים לו בכל תחומי פעילותו.
תקציב המכון, בסך כ-23 מיליון ש"ח (נכון ל-2018) מתבסס על תרומות חיצוניות, שרובן מחו"ל.
המחקר והפרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון למחקרי ביטחון לאומי יוזם ומנהל מחקרים במגוון של תחומים, תוך התמקדות בסוגיות הרלוונטיות לביטחונה הלאומי של ישראל. המכון מפרסם את תוצאות מחקריו בספרים, במאמרים, וכדו"חות מיוחדים ותזכירים; רוב הפרסומים רואים אור בעברית ובאנגלית, במקביל. הם מופצים בדפוס לרשימת מנויים, וכמו כן מועלים בצורה אלקטרונית לאתר האינטרנט של המכון. כמו כן מקיים המכון ימי עיון וכנסים בנושאים שונים, הפתוחים לקהל ברובם הגדול. חלק מכנסים אלה מצולמים ומוקלטים, וניתן לצפות בהם באתר המכון.
החל משנת 2023, במהלך הכנס השנתי שהמכון מקיים מוענק פרס המכון למחקרי ביטחון לאומי כהוקרה והערכה מקצועית ומוסדית לתרומה ייחודית של אישיות או ארגון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בשנה הראשונה הוענק הפרס לד"ר אייל חולתא ולפורום דבורה.[2]
תוכניות המחקר במכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למכון מספר תוכניות ופרויקטים מחקריים:
- תוכנית צבא ואסטרטגיה בראשות הד"ר, אל"ם במיל' גבריאל סיבוני, אשר בוחנת תהליכים, שינויים ומגמות בתחום בניין הכוח והפעלתו בצבאות ברחבי העולם ובצה"ל, כמו גם מלחמות ומבצעים צבאיים בעבר ובהווה. התוכנית בוחנת גם מגמות בסוגיית השתנות הצבאות וטבע המלחמה ובהן המלחמה האסימטרית והלחימה בארגוני טרור בישראל ובעולם. לתוכנית כתב עת בשם "צבא ואסטרטגיה". בין החוקרים ניתן למנות את גל פרל פינקל ועומר עינב.
- תוכנית ביטחון סייבר, אף היא בראשות הד"ר גבריאל סיבוני. תוכנית המחקר ללוחמת סייבר עוסקת במספר תחומים ובהם: המשגה של הנושאים השונים בהקשר לביטחון הלאומי, פיתוח ובחינה של מדיניות לאומית בתחום ואיתור קווים מנחים לתורת לחימה חדשה במרחב הסייבר ברמה הלאומית והבין ארגונית במדינת ישראל. המחקר נועד לתרום לדיון הציבורי המושכל בנושא הביטחון הקיברנטי, ולקדם מדיניות ציבורית ברמה הלאומית. תוכנית המחקר נעשית בשיתוף עם בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
- תוכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה בראשות יורם שוייצר. במסגרת הפרויקט מתבצע מחקר על השפעות ארגוני הטרור פלסטיני על ישראל, הן בתחום הביטחוני והן בתחום המדיני, כמו גם את הקשר בין איראן, סוריה וארגון החזבאללה בלבנון וכן את תחום הג'יהאד העולמי. הפרויקט בוחן מגמות ושיטות פעולה של ארגוני טרור ובהם פיגועי התאבדות, כמו גם שיטות פעולה ומגמות בתחום הלוחמה בטרור. פעילות הפרויקט כוללת פרסום מאמרים במסגרת פרסומי המכון, כתבי-עת מקצועיים וספרים וכן קיום מפגשים עם מומחים ועיתונאים מהארץ ומחו"ל, סמינרים, וימי עיון. התוכנית מעסיקה קרוב לעשרים מתמחים.
- תוכנית סוריה בראשות תא"ל (במיל') אודי דקל. התוכנית הוקמה בינואר 2016 ונועדה להעמיק את הידע על המתרחש בסוריה, תוך בחינת האופציות האפשריות לעתידה של סוריה וכיצד ניתן לקדם פתרון למלחמת האזרחים, לשפיכות הדמים ולבעיות החברתיות והפליטות בסוריה. התוכנית בוחנת בעיקר את המשמעויות עבור מדינת ישראל, יכולת השפעתה שלה על הנעשה בסוריה ואיתור הזדמנויות לשיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. בין החוקרים ניתן למנות את תא"ל (במיל') אסף אוריון, ד"ר אופיר וינטר, ד"ר כרמית ולנסי וד"ר בנדטה ברטי.
- פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון בראשות יפתח שפיר. הפרויקט אוסף נתונים כדי לקיים מסד נתונים עדכני ומדויק על העוצמה הצבאית של עשרים ואחת מדינות במזרח התיכון. הנתונים כוללים מידע על מערכות נשק שברשות הצבאות במזרח התיכון, ייצור נשק וסחר באזור המזרח התיכון וכן על שיתופי פעולה בין הצבאות השונים באזור. מנוע החיפוש של מסד הנתונים מאפשר השוואת נתונים על נכסים צבאיים של המדינות השונות על פי נשק מסוים או סיווג או השוואה על בסיס של ציר זמן. פרויקט המאזן הצבאי קיים כבר עשרים ושלוש שנים ומוכר כמקור מדויק למידע על הכוחות הצבאיים במזרח התיכון.
- תוכנית יחסי ישראל - פלסטינים בראשות תא"ל במילואים שלמה ברום. התוכנית בוחנת את הסכסוך הישראלי פלסטיני, בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר מרק הלר, ד"ר ענת קורץ ויורם שוייצר. מטרתה המרכזית של התוכנית יחסי ישראל-פלסטינים היא לבחון ולנתח את האירועים והמגמות כדי לייצר תובנות והערכות, היכולות לסייע בטיפול בסוגיה.
- תוכנית בקרת נשק וביטחון אזורי בראשות ד"ר אמילי לנדאו. התוכנית בוחנת את הקשר בין פיקוח על אמצעי לחימה לבין אופיים של היחסים הבינלאומיים. תחומי העניין בתוכנית כוללים פיקוח על נשק להשמדה המונית הנתונים בידי מדינות, תוכנית הגרעין האיראנית, מאמציהן של ארצות הברית ואירופה למנוע פרוליפרציה, איומים לא קונבנציונליים מצד ושחקנים שאינם מדינתיים, וביו-טרוריזם. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר אפרים אסכולאי, פרופסור יאיר עברון וד"ר דוד פרידמן.
- תוכנית החזית האזרחית בישראל בראשות תא"ל מאיר אלרן. התוכנית חוקרת סוגיות שונות בתחום הגנת העורף הישראלי במצבי חירום שונים תוך שימת דגש על רמת המוכנות של העורף למלחמה ולהתמודדות עם אירועי טרור. התוכנית מקיימת, מאז 2009, כנס שנתי, בשיתוף רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף, בנושא הערכת מצב המוכנות של החזית האזרחית למלחמה בישראל.
- תוכנית חברה ודעת קהל בישראל בראשות תא"ל (במיל') מאיר אלרן וד"ר יהודה בן מאיר. התוכנית מקיימת סקר דעת קהל שנתי בנושא ביטחון לאומי. כמו כן התוכנית מבצעת מחקר בסוגיות דוגמת החזית האזרחית ושאלת החוסן הלאומי, כושר ספיגה לאומי – משמעותו והשלכותיו, יחסי חברה – צבא בישראל, הדימוי הציבורי של צה"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה, יחסים חברתיים-צבאיים, יחסים אזרחיים-צבאיים בתחום קבלת החלטות, אחדות חברתית וקונצנזוס לעומת השסעים בקרב החברה הישראלית, מיעוטים בישראל והשפעתם על הביטחון הלאומי והתקשורת כמעצבת דעת קהל בסוגיות של ביטחון לאומי.
- תוכנית משפט בינלאומי וביטחון לאומי בראשות אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך. התוכנית בוחנת אתגרים למשפט הבינלאומי הנובעים ממלחמה אסימטרית. התוכנית בוחנת סוגיות בתחום בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני. בין חוקרי התוכנית בעבר ניתן למנות את האלוף (מיל') אביחי מנדלבליט.
- תוכנית סין במזה"ת בראשות השגריר לשעבר עודד ערן. תוכנית המחקר שהוקמה במכון באמצע שנת 2016 נועדה לשפר את הידע על מעורבותה של סין במזרח התיכון ובישראל, ולספק למקבלי ההחלטות בישראל תובנות והמלצות מדיניות באשר להתנהלות הנדרשת מול סין. תוכנית המחקר מושתתת על הניסיון והמוניטין של המכון, שמרכז בין כתליו מומחים בנושאים כמו: מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, המזרח התיכון וסין, שבידיהם הכלים והידע לחקור את ההיבטים השונים של מעורבות סין במזרח התיכון מנקודת מבט מעמיקה וכוללת. בין החוקרים ניתן למנות את מנהל התוכנית, תא"ל (מיל') אסף אוריון, גליה לביא ודורון אלה.
- בנוסף החלו המכון למחקרי ביטחון לאומי ואוניברסיטת תל אביב, בשנת הלימודים תשע"א, פרויקט מחקר משותף בתחומי הביטחון הלאומי. הפרויקט נתמך על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאור מפילדלפיה. מטרת הפרויקט להפיק את המיטב מן היתרונות היחסיים של השותפים בהקשר למחקר יישומי בתחום הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ולייצר במשותף מחקרים כדי להעשיר את השיח הציבורי בישראל ובעולם בסוגיות הנחקרות, ולתרום להרחבת הבנתם של מקבלי ההחלטות בישראל בסוגיות השונות. המתווה הכללי של התוכנית כולל יצירת צוותים משותפים מן המכון והאוניברסיטה, אשר יתמקדו במספר תחומים המחייבים העמקה מיוחדת ואשר עומדים בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל. הנחת המוצא של התוכנית קובעת ששילוב מומחיות, ידע וניסיון מחקרי בין הגופים השותפים יעשיר את המוצר המחקרי ויאפשר ללקוחותיו להפיק ממנו את התועלת המיטבית. המחקרים מתפרסמים בעברית ובאנגלית על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי וישמשו בסיס לכנסים פומביים ולסדנאות עבודה ומחקר. במסגרת זו הוקמו שני צוותי מחקר:
סוגי הפרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערכה אסטרטגית לישראל (Strategic Survey for Israel, כונה בעבר "המאזן הצבאי במזרח התיכון") – שנתון היוצא לאור מאז 1983 הכולל בדרך כלל מאמרים הסוקרים לעומק תהליכים אסטרטגיים בשנה הנסקרת, ונתונים כמותיים אודות סדר הכוחות של צבאות מדינות המזרח התיכון. במהדורות האחרונות של השנתון צומצם מאוד החלק השני, ועיקר פעילותו בבסיס הנתונים האלקטרוני על צבאות המזרח התיכון הניתן לגישה באתר המכון ומאפשר עיון בקבצים מעודכנים הכוללים פרטים על מדינות האזור, והן ביצוע שאילתות בחתכים שונים דוגמת השוואת סדרי כוחות בין מדינות או מעקב אחר סדר כוחות של מדינה על פני מספר שנים.
- מזכרים – מונוגרפיות היוצאות מעת לעת העוסקות בסוגיות אקטואליות שיש להן השלכות ישירות למדיניותה של מדינת ישראל.
- עדכן אסטרטגי – רבעון המכון הכולל מאמרים בנושאים אסטרטגיים העומדים על סדר היום הביטחוני של ישראל בפרט ושל המזרח התיכון בכלל. המאמרים בכתב עת זה נכתבים הן על ידי חוקרי המכון והן על ידי חוקרים אורחים.
- מבט על – פרסום היוצא לאור בצורה אלקטרונית בלבד, פעם או פעמיים בשבוע, ומביא תגובות עדכניות וקצרות לאירועים בעלי השלכות אסטרטגיות.
- המלצות מדיניות - המלצות המכון למחקרי ביטחון לאומי למקבלי ההחלטות.
- ספרים שנכתבו על ידי חוקרי המכון רואים אור בהוצאות מסחריות בישראל ומחוצה לה.
- פוסטים - פרשנויות קצרות מאת חוקרי המכון על נושאים אקטואליים הנמצאים על סדר היום האזורי והעולמי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון למחקרי ביטחון לאומי- המכון למחקרי ביטחון לאומי באתר גיידסטאר
המכון למחקרי ביטחון לאומי (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ביישום טלגרם
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ברשת החברתית טיקטוק
המכון למחקרי ביטחון לאומי, ברשת החברתית LinkedIn.svg/20px-YouTube_play_button_icon_(2013–2017).svg.png)
המכון למחקרי ביטחון לאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב- איתי אילנאי ויפעת ארליך, שאלת מחקר: מה חלקו של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה־INSS, בקונספציה שהובילה ל־7 באוקטובר?, באתר ישראל היום, 16 במאי 2024
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קובצי דו"חות המדד -Global שנת Go To Think Tank Index Report, 2018, טבלה 14
- ^ פרס המכון למחקרי ביטחון לאומי הוענק לראשונה לאנשים הבאים, באתר אייס, 1 במרץ 2023