ברית
ברית היא מערכת יחסים בין אנשים, קבוצות חברתיות או מדינות שחברו יחד כדי להגיע לתועלת הדדית או במטרה להשיג מטרה משותפת כלשהי, בין אם נכרת ביניהם הסכם מפורש ובין אם בעל פה[1]. חברי ברית נקראים בעלי ברית. יש סוגים רבים של בריתות, בהם בריתות פוליטיות, בריתות צבאיות ובריתות עסקיות (אנ'). כאשר משתמשים במונח בהקשר של מלחמה, הכינוי בעלות הברית משמש בדרך כלל לתיאור הכוחות במלחמת העולם השנייה שנלחמו במדינות הציר - בעלות הברית.
ברית צבאית רשמית אינה נדרשת בהכרח כדי להיתפס כבעל ברית - די בלוחמה משותפת כנגד גורם משותף. לפי שימוש זה, בעלות ברית הופכות להיות כאלה לא כשחותמים הסכם ברית אלא כשהם נפגעים במלחמה.
אפקטיביות של בריתות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרים חלוקים באשר להשפעתן של בריתות. מספר מחקרים מוצאים כי בריתות הגנה מונעות סכסוכים בין מדינות[2][3][4]. מחקר אחר מטיל ספק בממצאים אלה, והראה כי מחויבויות הברית הרתיעו מדינות מלפתוח בעימות בעידן הקדם-גרעיני (עד 1945) אך טוען כי אין להן הפשעה משמעותית על המוטיביציה לפתוח במלחמה בעידן הפוסט-גרעיני (מתחילת המלחמה הקרה ועד ימינו)[5][6].
מחקר מ-2000 מצא שבעלי ברית ממלאים את התחייבויות הברית שלהם בכ-75% מהמקרים[7]. רוב המחקרים מצביעים על כך שדמוקרטיות הן בעלות ברית אמינות יותר מאשר מדינות שאינן דמוקרטיות[8][9][10]. עם זאת, מחקר מ-2018 הראה כי יש הידרדרות ומצא שבעלי ברית ממלאים את התחייבויותיהם רק כ-50% מהמקרים מ-1816 עד 2003[11]. על פי המחקר, "מדינות כיבדו את התחייבויות הברית שלהן כ-66% מהזמן לפני 1945, אך שיעור הציות יורד ל-22% מ-1945 עד 2003. יתרה מכך, שיעורי המילוי של הסכמי הגנה (41%) והסכמי אי-תוקפנות (כ-37% נמוכים באופן דרמטי מבריתות התקפיות (74%) והסכמי נייטרליות (78%)[11].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Define Alliance". Dictionary.com.
- ^ Leeds, Brett Ashley (2003-07-01). "Do Alliances Deter Aggression? The Influence of Military Alliances on the Initiation of Militarized Interstate Disputes". American Journal of Political Science (באנגלית). 47 (3): 427–439. doi:10.1111/1540-5907.00031. ISSN 1540-5907.
- ^ Leeds, Brett Ashley; Johnson, Jesse C. (2016-11-10). "Theory, Data, and Deterrence: A Response to Kenwick, Vasquez, and Powers". The Journal of Politics. 79: 335–340. doi:10.1086/687285. ISSN 0022-3816.
- ^ Fang, Songying; Johnson, Jesse C.; Leeds, Brett Ashley (2014-10-01). "To Concede or to Resist? The Restraining Effect of Military Alliances". International Organization. 68 (4): 775–809. doi:10.1017/S0020818314000137. ISSN 0020-8183.
- ^ Kenwick, Michael R.; Vasquez, John A. (2016-11-10). "Defense Pacts and Deterrence: Caveat Emptor". The Journal of Politics. 79: 329–334. doi:10.1086/686700. ISSN 0022-3816.
- ^ Kenwick, Michael R.; Vasquez, John A.; Powers, Matthew A. (2015-10-01). "Do Alliances Really Deter?". The Journal of Politics. 77 (4): 943–954. doi:10.1086/681958. ISSN 0022-3816.
- ^ Leeds, Brett Ashley (2003-01-01). "Alliance Reliability in Times of War: Explaining State Decisions to Violate Treaties". International Organization. 57 (4): 801–827. doi:10.1017/s0020818303574057. JSTOR 3594847.
- ^ Leeds, Brett Ashley; Mattes, Michaela; Vogel, Jeremy S. (2009-04-01). "Interests, Institutions, and the Reliability of International Commitments". American Journal of Political Science (באנגלית). 53 (2): 461–476. doi:10.1111/j.1540-5907.2009.00381.x. ISSN 1540-5907.
- ^ Gaubatz, Kurt Taylor (1996-01-01). "Democratic states and commitment in international relations". International Organization. 50 (1): 109–139. doi:10.1017/S0020818300001685. ISSN 1531-5088.
- ^ "Analysis | Allies can't rely on America like they used to. And not just because of Trump". Washington Post. נבדק ב-2017-05-31.
- ^ 1 2 Berkemeier, Molly; Fuhrmann, Matthew (2018). "Reassessing the fulfillment of alliance commitments in war". Research & Politics. 5 (2): 205316801877969. doi:10.1177/2053168018779697.