ליטובוי
| מדינה | "ארצו של ליטובוי" בחבל אולטניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
שנות ה־70 של המאה ה־13  | ||||
| |||||
  | |||||
ליטובוי (ברומנית: Litovoi; השם מופיע בתעודות בלטינית כ-Lytuoy, Lythen Waiwoda ו-Litva Vaivodam[1]) היה שליט רומני (וויבוד או קניאז) ששלט בערך בשנים 1241–1277 או 1279, באזור אולטניה של היום, בחלק הדרומי-מערבי של רומניה הנוכחית.
שמו כנראה הוא ממקור סלאבי, אך מוצאו הרומני (המופיע בצורה "olati") מוזכר בדיפלומת האבירים היואניטים, כלומר הוספיטלרים, שהוצאה ב-2 ביולי 1247 על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה (1235-1270). בדיפלומה צוין כי המלך מעניק לאבירים ההוספיטלרים, שליטה בבאנות הסוורין (או באנאט של סוורין) וב"קומניה"
…excepta terra kenazatus Lytuoy woiauode, quam olatus reliqimus prout iidem hactenus tenuerunt"
פרט לאדמת הקנזות של הווייבוד ליטובוי, שאותה נשאיר לוולאכים כפי ששלטו בה עד הלום
. במסמכים הונגריים מופיע כ "ליטואוי" (Lytuoy) או "ליטואון" וארצו נקראה "טרה ליטואה" (terra Lytua). באגרות המולדביות מ-1374 ו-1407 שמו מוזכר כ"ליטובוי" או "ליטאבור".
בכרוניקות אחדות הוזכר שמו כ"Lyrtioy" או "Lynioy". לדעת ההיסטוריון הבולגרי ואסיל זלטרסקי היה מדובר בצורה מעוותת של השם הבגולרי "ליטובוי" יש משערים כי בהתחלה משל ליטובוי, שמרכז נסיכותו היה אולי במחוז גורז' של היום, גם באזור מסוים בדרום טרנסילבניה השכנה, אזור האצג (Haţeg),[2] שנכבש ממנו מאוחר יותר בידי מלך הונגריה. זלטרסקי, תוך הסתמכות על מידעמהכרוניקן הערבי ראשיד א-דין סבר שהנסיכות של ליטובוי הייתה בחסות הקיסרות הבולגרית השנייה.
בשנת 1277 או בשנים 1277–1280 נמצא ליטובוי במלחמה עם ההונגרים על האדמות שהמלך החדש לסלו הרביעי ביקש לספח לאדמות הכתר, ודרש בגינן תשלום מיסים. ליטובוי שהעדיף להילחם ולא לשלם את המס הנדרש, נהרג בקרב. משערים שהקרב התקיים באזור האצג ושבראש הכוחות ההונגרים עמדו המגיסטר ג'רג' (גיירגי) והרוזן פטר.[3] האירוע מסופר במכתב מענק של המלך מ-8 בינואר 1285 שבו אחד מגיבורי הקרב, המגיסטר גיירגי, בנו של שימון, קיבל במתנה כמה כפרים באזור שרוש, הנמצא כעת בסלובקיה.
לפי ההיסטוריון הרומני יואן אורל פופ, ליטובוי, המוזכר בדיפלומת ההוספיטלרים, וליטובוי שמת בקרב המתואר באיגרת מ-1285, הם שני אנשים שונים - ייתכן שהאחד הוא יורשו של השני.
אחיו של ליטובוי, ברבאט, שנפל בשבי, שוחרר תמורת כופר וירש את כס הנסיכות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונסטנטין ק. ג'ורסקו - תולדות רומניה - כרך א, מהדורה חמישית, הוצאת הספרים אל, בוקרשט, 2008
- Neagu Djuvara - Thocomerius - Negru Vodă - Un voivod de origine cumană la începuturile Țării Românești, Humanitas, București, 2007,
- Giurescu, Constantin C., Istoria românilor, ediţia a V-a, volumul I, Bucureşti, ed a II-a, Editura All, 2008
- Ovidiu Drimba - Istoria culturii şi civilizaţiei româneşti, Editura Ştiinţifică şi Pedagogică, Bucureşti, 1987, vol.2, pag.404
- אובידיו דרימבה - תולדות התרבות והציוויליזציה הרומנית, הוצאת הספרים המדעית והפדגוגית, בוקרשט 1987, כרך ב, עמוד 404
- היסטוריה כרונולוגית של רומניה - ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1972
- Istoria României în date, 1972
- Васил Златарски, История на българската държава през средните векове. Том III. Второ българско царство. България при Асеневци (1187 – 1280) 1940 ,
(ואסיל זלטרסקי - ההיסטוריה של המדינה הבולגרית בימי הביניים. כרך ג. הקיסרות הבולגרית השנייה. בולגריה תחת בני אסן 1280-1187)