סיפורה של אדל ה.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | יומנה של אדל הוגו |
---|---|
בימוי | פרנסואה טריפו |
הופק בידי | קלוד מילר |
תסריט | ז'אן גרול, סוזאן שיפמן, פרנסואה טריפו |
עריכה | יאן דדה |
שחקנים ראשיים |
איזבל אג'אני ברוס רובינסון עברי גיטליס |
מוזיקה | מוריס ז'ובר |
צילום | נסטור אלמנדרוס |
מדינה | צרפת |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 8 באוקטובר 1975 |
משך הקרנה | 96 דק' |
שפת הסרט | צרפתית, אנגלית |
סוגה | סרט היסטורי, סרט דרמה, סרט ביוגרפי |
דף הסרט ב־IMDb | |
סיפורה של אדל ה. הוא סרט ביוגרפי צרפתי משנת 1975 בבימויו של פרנסואה טריפו, עם איזבל אג'אני וברוס רובינסון בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על נתונים היסטוריים ועל יומנה של אדל הוגו (אנ') שיצא לאור בשנת 1968. אדל הוגו הייתה בתו הצעירה של ויקטור הוגו שאהבתה הכפייתית (ארוטומניה) לקצין אנגלי הביאה לקריסתה הפיזית והנפשית.
צילומי הסרט נערכו באי גרנסי ובסנגל.
בסרט משתתף גם הכנר עברי גיטליס בתור מהפנט ואף פונה במהלך הסרט לעוזרת שלו בעברית...
איזבל אג'אני הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר והייתה אז לשחקנית הצעירה ביותר שהייתה מועמדת לפרס זה. היא הייתה מועמדת גם לפרס סזאר וזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר של איגוד המבקרים האמריקני ב"פרס דוד די דונטלו לשחקנית הטובה ביותר".
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדל הוגו (איזבל אג'אני) מגיעה בשנת 1863 להליפקס (נובה סקוטיה) בשם הבדוי "מיס לולי". היא שוכרת חדר בביתם של הזוג סונדרס. אדל היא בתו הצעירה של ויקטור הוגו והיא מגיעה כדי להיפגש עם לוטננט אלבר פינסון (ברוס רובינסון) המוצב שם עם יחידתו. בעבר הוא הציע לה נישואים אבל היא סירבה וגם הוריה סירבו לו בגלל הימוריו ורדיפת נשים מצידו. לאחר זמן היא התאהבה בו שוב באופן כפייתי אך הוא סירב לה.
היא מתקיימת מקצבה ששולח לה אביה, מתחילה לכתוב יומן ומתיידדת עם בעל חנות ספרים-מר ויסלר (ג'וזף בלצ'לי)-שמספק לה ניירות כתיבה. היא נפגשת עם פינסון אך הוא דוחה אותה.
מצבה הנפשי של אדל הולך ומידרדר. מידי לילה היא חווה ביעותי לילה בו הוא רואה את אחותה הגדולה לאופולדין (אנ') שנספתה בטביעה יחד על בעלה זמן קצר לאחר חתונתם.
היא חולה בצדרת והרופא שמטפל בה מזהה פתק עליו כתובת של ויקטור הוגו. הוא מגלה זאת לגב' סונדרס (סלביה מריוט) אך היא לא יודעת מי זה ויקטור הוגו וגם אינה רוצה להביך את אדל.
מר ויסלר רוצה לתת לאדל מתנה לאדל את הספר עלובי החיים אך אדל מבינה שזיהה אותה ונמלטת מחנותו.
התנהגות אדל כלפי פינסון הופכת לכפייתית. היא מודיעה למשפחתה כי הם נישאו וזה מתפרסם בעיתון בגרנסי. היא משלמת לזונה כדי שתתייחד עם פינסון ותענג אותו...
כשנודע לה שפינסון התארס עם בת שופט, היא מתפרצת לבית השופט, מדברת בגנותו של פינסון כי הוא מהמר שקוע בחובות ונאלץ להתגייס כדי לא לשבת בבית כלא וכי הם נשואים והיא בהיריון ממנו. השופט מבטל את האירוסין.
אדל צופה בהופעה של מהפנט (עברי גיטליס) ופונה אליו בבקשה אם יוכל להפנט את פינסון שיאהב אותה. הוא מסכים ודורש 5.000 פרנק. כשאדל מבחינה שהאדם שהוא "היפנט" בהופעה הוא למעשה שייך לצוות שלו היא מבינה שהוא רמאי ועוזבת אותו במהירות.
כספה של אדל אוזל והיא עוברת לגור בבית מחסה, מסתובבת ברחובות בבגדים קרועים.
פינסון עובר עם יחידתו לברבדוס ובכסף ששלוח לה הוגו היא נוסעת לשם אך מצבה הנפשי והפיזי מידרדר. היא מסתובבת ברחובות ברידג'טאון במבט בוהה. חברו של פינסון מזהה אותה ומודיע לו. פינסון עוקב אחריה אך היא עוברת מולו במבט קר ובוהה ואינה מגיבה למראהו.
לבסוף אדל קורסת בשוק ונמצאת על ידי שפחה לשעבר שלוקחת אותה לביתה וסועדת אותה. נוצר קשר עם משפחתה והיא חוזרת לפריז. הוגו מאשפז אותה במוסד לחולי נפש שם היא גרה 40 שנה ונפטרת בגיל 85 בשנת 1915.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
איזבל אג'אני | אדל הוגו | |
ברוס רובינסון | אלבר פינסון | לוטננט |
סילביה מריוט | גב' סונדרס | |
עברי גיטליס | מהפנט | |
רובין דורי | מר סונדרס | |
ג'וזף בלצ'לי | מר ויסלר | מוכר ספרים |
רוג'ר מרטין | ד"ר מרדוק | רופא |
מאדאם לואיז | מאדאם באאה | תושבת ברבדוס |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סיפורה של אדל ה.", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "סיפורה של אדל ה.", באתר נטפליקס
- "סיפורה של אדל ה.", באתר AllMovie (באנגלית)
- "סיפורה של אדל ה.", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "סיפורה של אדל ה.", באתר אידיבי
- "סיפורה של אדל ה.", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לסרט, באתר יוטיוב
- סיפורה של אדל ה., באתר TCM
- על הסרט, באתר יוטיוב