פורטל:פילוסופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


עריכהמבוא

פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

עריכהמאמר נבחר


מישל פוּקוֹ (1926–1984) היה פילוסוף צרפתי, אחת הדמויות החשובות בתאוריה הביקורתית ומאנשי הרוח הצרפתים המשפיעים ביותר במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה העשרים. עבודתו השפיעה על מגוון רחב של שדות ידע. הוא ניסה לשלב בין פילוסופיה להיסטוריה, ולכונן תחום מחקר חדש הקרוי היסטוריה של מערכות חשיבה.

פוקו נולד בפואטייה שבמערב צרפת, השני מבין שלושת ילדיהם של אן-מארי מלפרט ופול-אנדרה פוקו, שהיה מנתח בכיר, אמיד ומוכר בעירו. פול פוקו ציפה שבנו ימשיך בדרכו וילמד רפואה, אך פול-מישל העדיף ללמוד היסטוריה ופילוסופיה. בבית-הספר התיכון בעירו נחשב פוקו לתלמיד מצטיין, ודורג לרוב בשלישייה הפותחת של תלמידי השכבה.

לאחר מלחמת העולם השנייה התקבל פוקו לבית הספר הפריזאי היוקרתי "אקול נורמל סופרייר", שם התיידד עם הסוציולוגים ושותפיו לעתיד, פייר בורדייה וז'אן-קלוד פאסרון (Passeron), והתוודע למורו ולימים פטרונו וידידו הקרוב, היסטוריון המדע ג'ורג' קונגיים (Canguilhem). פוקו קיבל שני תארים, בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, אך לימודיו בבית הספר היו רצופי משברים, שכללו אף ניסיונות התאבדות. בעת לימודיו, במסגרת מחקרו, עבד פוקו בבתי-חולים פסיכיאטריים, ושם התוודע לשיטות הטיפול הנוקשות בחולי-הנפש וחזה בשבריריות התאוריות הפסיכיאטריות על השיגעון. בהשפעת מורו, לואי אלתוסר, הצטרף פוקו בשנת 1950 למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, כאינטלקטואלים ואמנים צעירים רבים שחשו אכזבה מהפוליטיקה ומהסדר החברתי ששרר אחרי מלחמת העולם. למרות שחברות במפלגה הייתה צו האופנה באותה עת, פרש ממנה פוקו ב-1953, עקב ביקורתו על הנעשה בברית המועצות תחת משטרו של סטלין. לאחר פרישתו הרבה פוקו לבקר ולתקוף את האידאולוגיה הקומוניסטית והמרקסיסטית.


עריכהערכים מומלצים

עריכהחיבור פילוסופי נבחר

"הארכאולוגיה של הידע" (1969) הוא ספר מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.

ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה.

בספר זה "מתמודד פוקו עם הבעיות התאורטיות הנובעות מרעיון האי-המשכיות, כלומר המחשבה שיש קרעים פתאומיים ברצף ההיסטורי, אשר בהם משטרים, רעיונות ודרכים לארגון ידע משתנים. פוקו מתווה כאן את רעיון ההתהוות השיחנית ומתאר כיצד שיחים מופיעים ומוסדרים. הוא מתאר את כינונם של הארכיב וההיגד וכן את המתודה הארכאולוגית".

לאחר שעבר סדרה של ניתוחי שיח בספריו הקודמים (כגון "תולדות השיגעון בעידן התבונה"), ביקש פוקו בספר זה לנסח מעין מתודה וחלץ סדירות מסוימת בפעילות הדיסקורסיבית עצמה (נקודה שהוא ממשיך לפתח בספרו "סדר השיח"). הניתוח הארכאולוגי הוא ניתוח של "מערכת הכללים הלא כתובים שמייצרת, מארגנת ומפיצה את ה"היגד" (כלומר המבע המוסמך) כפי שהוא מופיע בארכיב (כלומר בגוף מאורגן של היגדים)".

עריכהעץ קטגוריות

עריכהתקופות בתולדות הפילוסופיה המערבית

עריכהציטוט נבחר

הקיום קודם למהות.

עריכהתחומים עיקריים
  • מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.


עריכהמושגים בפילוסופיה

עריכההידעת?
תערו של אוקאם הוא תער דמיוני שעוזר להיפטר מהסברים מוטעים
תערו של אוקאם הוא תער דמיוני שעוזר להיפטר מהסברים מוטעים

תערו של אוקאם הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע ובתורת ההוויה שבניסוח מודרני ניתן לבטא אותו בצורה הבאה: "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר". העיקרון, שמשמש כתער דמיוני לסילוק ("גילוח") הסברים מוטעים, מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14, אך למעשה, שימש פילוסופים אחרים הרבה לפני תקופתו של אוקאם. כך למשל הרמב"ם, הפוסק ואיש האשכולות היהודי בן המאה ה-12, מעדיף בספרו "מורה הנבוכים", תורה אסטרונומית אחת על פני רעותה רק משום שהיא פשוטה יותר.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהגישות וזרמים

עריכהפילוסופים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוס • פיתגורס • תאלס • הרקליטוס • מו דזה • בודהה • פרמנידס • פרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • אפיקורוס • זנון מקיטיון • טימון מפליוס • פירון מאליס • פלוטינוס • נגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוס • ג'ון סקוטוס • אבן סינא • ג'ו שי • שנקרה • רמב"ם • תומאס אקווינס • ויליאם איש אוקאם • רלב"ג • ניקולו מקיאוולי • פרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוק • ג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנט • ג'רמי בנת'ם • גיאורג הגל • ג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקס • צ'ארלס פרס • ארנסט מאך • פרידריך ניטשה • שלמה מימון • תומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגה • ג'ון דיואי • אדמונד הוסרל • ברטראנד ראסל • ג. א. מור • לודוויג ויטגנשטיין • מרטין היידגר • רודולף קרנפ • הרברט מרקוזה • קרל פופר • ז'אן-פול סארטר • איין ראנד • חנה ארנדט • וילארד קוויין • ישעיה ברלין • אלבר קאמי • ג'ון רולס • תומאס קון • מישל פוקו • יורגן האברמאס • ז'אק דרידה • סול קריפקי • ג'ודית באטלר • סלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • שמואל הוגו ברגמן • ישעיהו ליבוביץ • יהושע בר-הלל • אסא כשר • אבישי מרגלית • עדי אופיר • ירמיהו יובל • נתן רוטנשטרייך • אבי שגיא • בן-עמי שרפשטיין • דוד שולמן

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הפילוסופיה
בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחומי הפילוסופיה:

מושגים

פילוסופיה של תחומים

פילוסופים, חוקרים ומחברים

חיבורים

לשיפור

  • דמיון – כמעט כל מילה שכתובה בערך הזה שנויה במחלוקת
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורטל:פילוסופיה&oldid=33012097"