אמריקה און ליין
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית (NYSE: AOL) |
| מייסדים |
Marc Seriff, סטיב קייס, ג'ים קימזי  |
| תקופת הפעילות | 1983–הווה (כ־41 שנים) |
| חברת אם |
ורייזון תקשורת |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה | ניו יורק, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התקשורת, תעשיית האינטרנט, תקשורת המונים, תעשייה טכנולוגית, תעשיית התוכנה |
| מוצרים עיקריים | שירותי קישוריות לאינטרנט |
| הכנסות | 2.43 מיליארד דולר (6/2014) |
| רווח | 613.7 מיליון דולר (6/2014) |
| מנכ"ל | טים ארמסטרונג |
| עובדים | 5,100 (10/2014) |
| www.AOL.com | |
  | |
אמריקה און ליין (באנגלית: America Online, מוכרת בעיקר בקיצור: AOL) היא חברת תקשורת אמריקנית המשמשת כספקית אינטרנט, תוכנות ושירותי תקשורת ואינטרנט ברחבי העולם. אמריקה און ליין הייתה אחת החברות הראשונות בעולם אשר הציעה גישה לאינטרנט לציבור הרחב.
אמריקה און ליין ידועה בעיקר בשל חבילת התוכנה המקוונת שלה, אשר איפשרה ללקוחותיה ברחבי העולם לקבל גישה לקהילה המקוונת שלה. בשיא ההצלחה של החברה היו לה מעל ל-30 מיליון לקוחות ברחבי העולם אשר רובם גלשו באינטרנט באמצעות חבילת התוכנה.
מהיווסדה ועד לשנת 2007 היה ממוקם מטה החברה בצפון וירג'יניה. כיום ממוקם מטה החברה בניו יורק.
במאי 2015 הודיעה החברה על רכישתה על ידי ורייזון תקשורת. שווי העסקה מוערך בכ-4.4 מיליארד דולר[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]AOL החלה ב-1983, כמיזם קצר מועד בשם Control Video Corporation (CVC), שהוקם על ידי וויליאם פון מייסטר. המוצר היחיד שלה היה שירות מקוון בשם GameLine עבור קונסולת משחקי הווידאו אטארי 2600. המנויים קנו מודם מהחברה ב-49.95 דולר ושילמו דמי התקנה חד-פעמיים של 15 דולר. GameLine אפשרה למנויים להוריד משחקים באופן זמני ולעקוב אחר התוצאות שלהם, בעלות של דולר למשחק. בינואר 1983, סטיב קייס התקבל לעבודה כיועץ שיווקי של החברה בהמלצת אחיו, שהיה בנקאי ההשקעות. במאי 1983, ג'ים קימזי הפך ליועץ ייצור שלה, אך החברה הייתה קרובה לפשיטת רגל. בתחילת 1985 עזב פון מייסטר את החברה[2].
ב-24 במאי 1985 הקים קימזי, על בסיס Control Video Corporation, את חברת Quantum Computer Services במטרה לספק חיבור לתקשורת מחשבים לצרכן הממוצע. החברה ההשיקה שירות מקוון ייעודי למחשבי קומודור 64 וקומודור 128, שנקרא במקור Quantum Link (אחר כך Q-Link)[2]. השירות היה שונה משירותים מקוונים אחרים באותה עת, מכיוון שהוא השתמש בכוח המחשוב של מחשב הקומודור ולא רק במסוף "טיפש". במאי 1988, Quantum ואפל השיקו את AppleLink Personal Edition עבור מחשבי Apple II ומקינטוש. באוגוסט 1988 השיקה Quantum את PC Link, שירות למחשבים תואמי IBM PC (אנ'). לאחר שההסכם עם אפל בוטל, באוקטובר 1989, Quantum שינתה את שם השירות לאמריקה אונליין או בקיצור AOL[2]. מנהל השיווק סטיב קייס קידם את AOL בתור שירות מקוון עבור אנשים אשר אינם מתמחים במחשבים, בניגוד למתחרה CompuServe, אשר שימשה בעיקר קהל לקוחות בעל ידע טכני בתחום. באותה תקופה טרם התפתחות רשת האינטרנט המודרנית, הציעה החברה שירותים מקוונים שונים דרך פרוטוקול BBS, אליו התחברו לקוחות החברה באמצעות קו טלפון אנלוגי. ב-1991 פרש המנכ"ל קימזי מהחברה וסטיב קייס מונה במקומו לתפקיד[3].
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות התשעים אמריקה און ליין הייתה בין ספקי שירותי האינטרנט הראשונים אשר סיפקו גישה לאינטרנט. מהר מאוד היא התבלטה AOL כספקית שירותי אינטרנט בכך שהציעה קישוריות לאינטרנט דרך חייגן, ברחבי המדינה. עם התפשטות האינטרנט, מספר הרשומים ל-AOL הלך וגדל במהירות. בתוך עשר שנים מהקמתה, היו ל-AOL יותר מ-4.5 מיליון חברים רשומים. בשנת 1995 בלבד, מספר המשתמשים ב-AOL זינק ביותר מ-2.5 מיליון איש. יחד עם אספקת גישה לאינטרנט, הציעה AOL שירותי "ערך מוסף" ייחודיים למשתמשיה. לחברי AOL הייתה גישה לחשבונות אי-מייל שהיו ידידותיים למשתמש כאשר שמות המשתמשים שלהם שימשו ככתובת האי-מייל שלהם. AOL הציעה חדרי צ'אט בהם אנשים שרצו לחלוק את מחשבותיהם עם קהל יכלו לעשות זאת בצורה אנונימית באמצעות שליחת הודעות טקסט בזמן אמת ולוחות דיון בהם אנשים יכלו לכתוב הערות ולענות על מגוון נושאים בפני ציבור שלם שמחובר לאינטרנט. AOL הציעה גם כמויות גדולות של תוכן קנייני הכולל "ערוצים" מקוונים עם חדשות ובידור, קיצורי דרך לניווט באינטרנט ומילות מפתח כדי להפוך את החיפוש ברשת לקלה יותר, ספרי כתובות ויומנים. AIM היווה חלק מתוכן קנייני זה.
כמו כן, החברה שמה דגש עוד בתחילת דרכה על ממשק גרפי קל וידידותי למשתמש, בניגוד לשאר ספקיות האינטרנט האמריקאיות אשר באותה העת לא סיפקו תוכנות פשוטות להתחברות ושימוש לאינטרנט עבור משתמשים חדשים ללא כל רקע בתחום. לאורך שנות התשעים הפעילה החברה שיווק מאסיבי כאשר הפיצה ברחבי ארצות הברית מעל ל-100 מיליון דיסקטים ומאוחר יותר תקליטורים המכילים את חבילת התוכנה המקוונת שלה. שיטת שיווק זו תרמה באופן ניכר לגידול המסיבי של קהל הלקוחות של החברה וסייעה לחברה להפוך לספקית האינטרנט הדומיננטית בארצות הברית באותה העת.
AOL ביצע הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת נאסד"ק ב-19 במרץ 1992, בה גייסה 66 מיליון דולר. המנייה עברה לבורסה לניירות ערך בניו יורק בשנת 1996, לאחר שהודיעה על מתן שירותים בבריטניה, קנדה, צרפת ויפן[4].
בינואר 1998 השלימה AOL את רכישת פעילות שירותי האינטרנט של מתחרתה CompuServe, שאר הפעילות של החברה נמכרה לחברת התקשורת וורלדקום[5]. בעקבות הרכישה צירפה לשורותיה כ-2 מיליון מנויים חדשים. מלבד מנויים הוסיפה העסקה ל-AOL שורה של שירותים נוספים שניתנו על ידי CompuServe. ביוני 1998 מספר המנויים של AOL הגיע ל-12 מיליון ושווי השוק שלה בבורסה היה כ-18 מיליארד דולר[6]. בנובמבר 1998 רכשה AOL את חברת נטסקייפ שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון, ה-Netscape Navigator, תמורת יותר מ-4 מיליארד דולר במניות[7].
בשנת 1999 רכשה את חברת "Nullsoft" המפתחת של תוכנת נגן המדיה Winamp, שעל בסיסו הקימה שירות למכירת מוזיקה ברשת ומנוע חיפוש לקבצי MP3, אך הם בוטלו עקב חשש לפגיעה בזכויות יוצרים[8][9]. באותה שנה גם הודיעה על רכישת חברת שירותי המיפוי והניווט "מפקווסט" (MapQwest) בעסקת מניות בסך כ-1.1 מיליארד דולר[10]. את השנה סיימה עם הכנסות של כ-4.7 מיליארד דולר[11].
העשור הראשון של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2000, החברה הודיעה על תוכניותיה למיזוג עם קונצרן התקשורת והבידור טיים וורנר שלו פעילות בענפי הקולנוע, הטלוויזיה והעיתונות. באותה עת, בשיא בועת הדוט-קום, שווי השוק של אמריקה אונליין עמד על כ-164 מיליארד דולר, ושווי השוק של טיים וורנר היה כ-83 מיליארד דולר[12]. מטרת המיזוג הייתה ליצור תאגיד שישלב פעילות בתחום "הניו מדיה" עם פעילות מסורתית בתחומי התקשורת והבידור וייהנה מסינרגיה ויתרון לגודל. קבלת האישורים הרגולטורים למיזוג נמשכה כשנה, עקב החשש של נציבות הסחר הפדרלית[13], רשות התקשורת הפדרלית ורשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי כי המיזוג יפגע קשות בתחרות בתחום התוכן הדיגיטלי ושירותי האינטרנט[14][15]. המיזוג אושר ב-11 בינואר 2001, לאחר שתי החברות נאלצו לעשות מספר ויתורים, והחברה החלה לפעול בשם חדש AOL Time Warner[16].
לאחר המיזוג החלה ירידה הדרגתית אך משמעותית בהכנסות החברה. קהל הלקוחות של החברה הפסיק לגדול החל משנת 2002 ורבים עברו לספקיות אינטרנט זולות יותר[17]. כמו כן, בשל פריחת השימוש בפס רחב לאורך העשור הראשון של המאה ה-21 החברה נאלצה למקם את עצמה כפורטל תוכן מוביל, בדומה לחברות כמו יאהו!, על מנת לתפוס חלק משוק הפרסום המקוון.
במרץ 2008 רכשה AOL את הרשת החברתיות Bebo, תמורת 850 מיליון דולר במזומן. ל-Bebo היו באותה עת 40 מיליון משתמשים בעולם, והיא הייתה הרשת החברתית השלישית בגודלה בארצות הברית והשנייה בבריטניה[18]. אולם שנתיים לאחר שרכשה את Bebo החליטה החברה לסגור את האתר או למכור אותו[19], וביוני 2010 נמכרה תמורת 10 מיליון דולר בלבד[20].
ב-28 במאי 2009 הופסק שיתוף הפעולה בין אמריקה און ליין לטיים וורנר אחרי שמונה שנים של שיתוף פעולה.
ב-7 בפברואר 2011 רכשה AOL את אתר החדשות המקוון ההפינגטון פוסט עבור 315 מיליון דולרים. על פי AOL מהלך זה צפוי ליצור קבוצת מדיה חדשה אשר תמזג בין התכנים של האתרים.
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]AOL נכנסה לפעילות בישראל בספטמבר 1995, עם רכישת חברת התוכנה הישראלית "יוביק" (Ubique), תמורת 14.5 מיליון דולר. חברה שהוקמה ב-1994 על ידי אהוד שפירא, פרופסור למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ופיתחה גרסה מוקדמת של תוכנת צ'אט[21]. לאחר הרכישה השיקה AOL שירות צ'אט על בסיס הטכנולוגיה של "יוביק", אך הוא לא יצר הכנסות משמעותיות ו-AOL החליטה שהיא לא מעוניינת להשתמש בטכנולוגיה שרכשה. שפירא ומשקיעים נוספים רכשו חזרה את השליטה בחברה. "יוביק" חזרה לפעילות, וכעבור שנה, במאי 1998, היא נמכרה לחטיבת לוטוס סופטוור של חברת IBM, תמורת כעשרה מיליון דולר[22]. והטכנולוגיה שולבה בפלטפורמת לוטוס-Sametime של IBM, פתרון לתקשורת ארגונית ושיתוף מידע[23].
ב-8 ביוני 1998 ביצעה AOL רכישה שנייה בישראל, חברת התוכנה מיראביליס, תמורת 407 מיליון דולר[24]. מיראביליס נוסדה בשנת 1996 ופיתחה את ICQ, תוכנת מסרים מיידיים שצברה מיליוני משתמשים תוך זמן קצר[25]. לאחר שנמכרה לחברת AOL המשיכה מיראביליס בפיתוח ICQ והשימוש בה המשיך לגדול בקצב מהיר, בסוף שנת 2000 היו לה כ-300 מיליון משתמשים, שמתוכם כ-9 מיליון גולשים השתמשו בה מדי יום[26]. מיראביליס מוצגת פעמים רבות כמי שהתחילה את מהפכת הסטארט-אפ בישראל בתקופת בועת הדוט-קום. בגורמה לגל עצום של השקעות בסטארטאפים ישראלים[27]. בדצמבר 1999 ביקר מנכ"ל "אמריקה און ליין", סטיב קייס, בישראל והשתתף ב"ועידת ישראל לעסקים"[28], בנוסף מינה את היזם והמשקיע הישראלי יוסי ורדי כיועץ אסטרטגי של החברה[29].
פעילות ICQ תחת "אמריקה און ליין" כללה כ-120 עובדים שהיו הממוקמים בפארק עתידים, היא זכתה תחילה להצלחה וב־2001 רשמה הכנסות של כ־150 מיליון דולר, בעיקר משירותי פרסום, בנוסף עברה את את מחסום 200 מיליון ההורדות מאתר Download.com[30]. לאחר שיא זה החל השימוש בתוכנה לרדת לטובת תוכנות מתחרות, בעיקר "MSN Messenger" (שנקראה אחר כך Windows Live Messenger), שאותה הפיצה מיקרוסופט כחלק ממערכת ההפעלה "חלונות" ו-Yahoo! Messenger (אנ'). לאמריקה און ליין עצמה הייתה תוכנה מתחרה, ששמה AIM[31]. במהלך 2003, עקב ירידה בהכנסות, פוטרו כשליש מ־120 עובדי החברה בישראל[32].
לאחר מיזוג AOL טיים וורנר קרן ההון הסיכון התאגידית שלה החלה לפעול בישראל[33]. בין השאר השקיעה בחברות הסטארט אפ Niragongo ו-{{הערה|TheMarker digital, AOL-טיים וורנר הצטרפה לגיוס של Niragongo, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2001}[34]}.
בנובמבר 2006 רכשה AOL את חברת הסטארט אפ הישראלית רלג'נס (Relegence), שפיחתה מנוע חיפוש וטכנולוגיית מיון והפצה של נתונים באינטרנט עבור השוק הפיננסי. היקף העסקה לא פורסם[35]. בעקבות רכישת רלג'נס הוקם מרכז פיתוח בישראל, שפעל בנפרד מפעילות ICQ[36]. בנוסף הוקמה מחלקה לחיפוש חברות ישראליות בתחום טכנולוגיית ה-Web בשוק הסטארט-אפים הישראלי. זאת, במטרה לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה,פיתוחים משותפים, השקעה או רכישה[37].
בנובמבר 2007 רכשה עוד חברת סטארט אפ ישראלית, חברת ידע (Yedda)[38], שפיתחה מערכת שאלות ותשובות מבוססת קהילות באינטרנט, שכלל מנוע חיפוש סמנטי המסוגל לנתח שאלות ובקשות, ומזמין את הגולשים המתאימים ביותר לענות על שאלות באתר שלה[39]. בעקבות הרכישה Yedda שילבה את טכנולוגית החיפוש המבוסס שאלות ותשובות באתרי AOL[40]. באותה חודש גם רכשה AOL, תמורת כ-350 מיליון דולר, את חברת קוויגו, אשר הוקמה בישראל על ידי ירון גלאי ועודד יצחק אך פעלה מארצות הברית[41] חברת קוויגו התמחתה בפרסום טקסטואלי והייתה מתחרה לשירות הפרסום של חברת גוגל[42]. חודש אחר כך, רנדי פאלקו, מנכ"ל ויו"ר AOL, ערך ביקור בישראל[43].
באפריל 2009 מונה אביחי ניסנבוים, ממייסדי חברת Yedda, למנהל פעילות AOL בישראל[44]. באפריל מכרה AOL את ICQ לחברת DST Global (אנ') של היזם יורי מילנר, תמורת 187.5 מיליון דולר[45].
בספטמבר 2010 רכשה AOL, תמורת 65 מיליון דולר[46], את חברת הסטארט-אפ הישראלית 5Min Media, שניהלה אתר בו הפיצו משתמשים סרטוני הדרכה שאורכם אינו עולה על חמש דקות, ומכאן היה שמה. באתר רוכזו כ-200 אלף סרטוני וידאו שנצפו על ידי כ-30 מיליון גולשים מדי חודש[47]. רן הר נבו, המנכ"ל ואחד היזמים של 5min, מונה למנהל כל פעילות הווידאו של AOL, בתואר סגן נשיא בכיר לתחום הווידאו[48].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמריקה און ליין
אמריקה און ליין, ברשת החברתית פייסבוק
אמריקה און ליין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אמריקה און ליין, ברשת החברתית אינסטגרם- אמריקה און ליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרסומת של AOL משנת 1995
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסי הטוני, עסקת ענק: וריזון רוכשת את AOL תמורת 4.4 מיליארד דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 12 במאי 2015
- ^ 1 2 3 איילת כרמל, אדריכל המיזוג של המאה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2005
- ^ יואב קרני, סטיב קייס - מנכ"ל אמריקה און-ליין, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
- ^ Reuters, AMERICA ONLINE PLANS TO MOVE TO THE BIG BOARD, The New York Times, 2 באוגוסט 1996
- ^ בלומברג, ניו יורק, אמריקה און-ליין וקומפיוסרב במו"מ מיזוג - בעיסקת 1.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 באפריל 1997}
בלומברג, קנזאס סיטי, חב' וורלדקום תרכוש את קומפיוסרב שתמוזג בחלקה עם אמריקה און ליין, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1997 - ^ אמריקה און ליין: 12 מיליון מנויים ושווי שוק של 18 מיליארד דולר, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
- ^ בלומברג, ניו-יורק, AOL תרכוש את נטסקייפ תמורת יותר מ-4 מיליארד דולר במניות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1998
אליאב אללוף, AOL זרקה כפפה, באתר גלובס, 29 בנובמבר 1998 - ^ איי אונליין, AOL תמכור מוזיקה ברשת; פיתחה תוכנה זהה לנאפסטר, וגנזה אותה בלחץ טיים וורנר, באתר TheMarker, 28 ביוני 2000
- ^ סוכנויות הידיעות, AOL מבטלת את מנוע החיפוש לקבצי MP3, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2000
שירות רויטרס, אחרי חודש שימוש, AOL מורידה את מנוע החיפוש של 3MP, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2000 - ^ שירות בלומברג, אמריקה און-ליין קונה את מפקווסט ב-1.1 מיליארד ד', באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
- ^ שירות בלומברג, AOL: אימפריית תקשורת אלקטרונית, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
- ^ עוזי בלומר, טיים וורנר ואמריקה אונליין צפויות להודיע היום על מיזוג, באתר גלובס, 10 בינואר 2000
- ^ TheStreet , נציבות הסחר הפדרלית מעכבת את הליכי מיזוג AOL-טיים וורנר, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2000
- ^ איי אונליין, האיחוד האירופי: מיזוג AOL-טיים וורנר ייצור ישות דומיננטית שתיפגע בתחרות, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2000
- ^ סוכנויות הידיעות, ה-FCC לא תסיים בחינת מיזוג AOL-טיים וורנר עד סוף שנת 2000, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2000
- ^ גיא צ'אק, אושר מיזוג הענק בין AOL לטיים וורנר, באתר TheMarker, 14 בינואר 2001
- ^ עתי"ם, "אמריקה און ליין" איבד מיליון מנויים, באתר ynet, 5 ביוני 2003
- ^ הניו יורק טיימס, הרשת החברתית Bebo נרכשה על ידי AOL ב-850 מיליון דולר, באתר TheMarker, 14 במרץ 2008
אוריאל הרמן, AOL מקבוצת טיים וורנר רוכשת את הרשת החברתית Bebo ב-850 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 במרץ 2008 - ^ סוכנויות הידיעות, AOL סוגרת את הרשת החברתית Bebo - שנתיים לאחר רכישתה, באתר הארץ, 7 באפריל 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, AOL מכרה את אתר הרשתות החברתיות Bebo ב-10 מיליון דולר, באתר TheMarker, 16 ביוני 2010
- ^ גיא גרימלנד, ראו את הנולד - אבל לא ראו מזה שקל, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2009
- ^ אפי לנדאו, פגישה וירטואלית עם י.ב.מ, באתר גלובס, 21 במאי 1998
- ^ אלה יעקבי, איזה כיף לנו בלוטוס, באתר גלובס, 10 בפברואר 1999
- ^ עמי גינזבורג, נחתמה העיסקה שפורסמה לראשונה ב"גלובס" ב-20 במאי אמריקה און ליין משלימה רכישת מיראביליס תמורת 407 מיליון ד', באתר גלובס, 9 ביוני 1998
- ^ איי אונליין, ICQ התוכנה הפופולרית ביותר על פי C-NET לשנת 99', באתר TheMarker, 7 בינואר 2000
- ^ נתן ליפסון, לא כל דוט.קום הוא דוט.בלוף, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2000
- ^ גלית ימיני, מכרו את מיראביליס ב-407 מיליון דולר - הפכו לגיבורי תרבות ומיליונרים. איפה הם היום?, באתר TheMarker, 3 בינואר 2005
- ^ יואב קרני, וושינגטון, סטיב קייס לגלובס: "אמריקה און-ליין תמשיך להשקיע בישראל", באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
- ^ אורנה רביב, קבלו את היועץ החדש של סטיב קייס, באתר גלובס, 25 בינואר 2000
- ^ צורי דאר, תוכנת המסרים המיידים ICQ חצתה את מחסום 200 מיליון ההורדות, באתר TheMarker, 30 במאי 2002
- ^ יובל דרור, ICQ כבר לא החברה הפופולרית ברשת, באתר TheMarker, 25 במאי 2003
- ^ עינב בן יהודה, לאחר חודשיים בתפקיד: מנכ"ל ICQ מארק ברנשטיין עוזב, באתר TheMarker, 14 במאי 2003
- ^ קראו לו כהן והוא תפר סנדלים בקיבוץ דפנה, באתר הארץ, 24 במרץ 2001
- ^ בועז גילמור, קרן ההון סיכון של AOL טיים וורנר משקיעה 3 מ' ד' בביגבנד נטוורקס, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2002
- ^ שמוליק שלח, AOL חוזרת לישראל: תשלם 55-75 מ' ד' תמורת רלג'נס, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2006
גיא גרימלנד, AOL חוזרת לבצע רכישות בישראל: קונה את הסטארט אפ רלג'נס ב-100-50 מיליון דולר, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2006 - ^ גיא גרימלנד, AOL החלה לגייס עובדים בישראל: מחפשת 20 בעלי תארים במדעי המחשב, באתר הארץ, 17 באפריל 2007
- ^ מעיין כהן, AOL הקימה מחלקה לחיפוש חברות ישראליות בתחום טכנולוגיית ה-Web, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
- ^ רפאל פוגל, AOL רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Yedda, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
מיכל יושאי, עוד אקזיט לטובת AOL: תרכוש את חברת "ידע" שפיתחה מנוע חיפוש סמנטי, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2007 - ^ גיא גרימלנד, הסטארט אפ הישראלי Yedda גייס 2.5 מיליון דולר מקרן ג'נסיס, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2007
- ^ גיא גרימלנד, מייסדי ידע יניב גולן ואביחי ניסנבוים: "קיבלנו קיצור דרך לחלום", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2007
- ^ בתיה פלדמן, AOL הודיעה על רכישת קוויגו; היקף העסקה: כ-350 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2007
- ^ גיא גרימלנד, סוד ההצלחה של קוויגו, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2007
- ^ מעיין כהן, מנכ"ל ויו"ר ספקית האינטרנט הגדולה בארה"ב AOL: "אני רוצה שנתחיל לחשוב על פרסום כעל מקור ההכנסות העיקרי", באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2007
נועה פרג, מנכ"ל AOL, רנדי פאלקו, נחוש להפוך את החברה לרשת הפרסום המקוונת הגדולה בעולם, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2007 - ^ מעיין כהן, אביחי ניסנבוים מונה למנהל פעילות AOL בישראל: "החברה רוצה להתחבר לקהילת ההיי-טק המקומית", באתר TheMarker, 7 באפריל 2009
- ^ Digital Sky Technologies רכשה את ICQ מ־AOL תמורת 187.5 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 29 באפריל 2010
גיא גרימלנד, חברת DST הרוסית רוכשת את ICQ תמורת 187.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 28 באפריל 2010
רועי גולדנברג, ICQ שוב מחליפה ידיים: נמכרת ל-DST הרוסית ב-187.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באפריל 2010 - ^ נועה פרג, חמש על חמש: AOL קונה את 5min תמורת 65 מיליון דולר, רכישתה החמישית בישראל, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010
- ^ גיא גרימלנד, מדוע AOL רוכשת את 5min?, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2010
- ^ גיא גרימלנד, היזם רן הר-נבו מ-5min מונה למנהל פעילות הווידיאו של AOL, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2010