שרשים אות העין

כדי לראות ערך בספרים אחרים - לחץ על הערך עם העכבר

אות העין

"עָבְשׁוּ פרדות" (יואל א יז). כמו עִפְּשׁוּ בפלס אחר, פירוש: התעפשו גרגרי הזרע תחת מגרפותיהם. וענין העפוש ידוע בדברי רבותינו ז"ל (פסחים מה, ב): הפת שעפשה.

"וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף" (דברים כב יט), "וַיַּעֲנֹשׁ אֶת הָאָרֶץ" (דברי הימים ב לו ג), "וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ" (עמוס ב ח), "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" (משלי יז כו). והנפעל "וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ" (משלי כב ג), "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא כב). ענינם חיוב וגבוי נתינת הממון. ואפשר שיהיה ופתיים עברו ונענשו חיוב נתינת הנפש, כלומר המיתה כמו שנשתמשו רבותינו ז"ל הרבה בזה הלשון באמרם (שבת קמט, ב) דמעניש וקטיל וזולת זה הרבה. ועל הדרך הזה פירשו הם (ברכות ז, א), גם ענוש לצדיק לא טוב:

"וְעַסּוֹתֶם רשעים" (מלאכי ג כא). ענין ביאור תיבת או פועל הערך הדריסה והכתישה פרמרי"ץ בלע"ז, ומזה נקרא עסיס "יטפו ההרים עָסִיס" (יואל ד יח). "וְכֶעָסִיס דמם ישכרון" (ישעיהו מט כו). "מֵעֲסִיס רִמֹּנִי" (שיר השירים ח ב). הוא המשקה היוצא על ידי הסחיטה והכתישה.^[1]

הגהות ר' אליהו בחור:

^ [עסיס רמוני]. א"א יתכן לומר שיו"ד של רמוני, אינו למדבר בעדו רק ליחס. עיין בשרש רמן.