נוף

נוֹף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוף
הגייה*	nof
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ף
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	ר׳ נוֹפִים, נוֹפֵי־

נוף ציורי

הנוף העירוני של ניו יורק.

1. מרחב פתוח הנפרש לפני העיניים.

   • "בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת / אֲשֶׁר הָיָה פּוֹרֵחַ, / הָיִיתִי חֵלֶק מֵהַנּוֹף / הַיּוֹם אֲנִי אוֹרֵחַ." (נוֹף יַלְדוּת, מאת שלמה ארצי)
   • "וּכְמוֹ גְּלוּיוֹת שֶׁל נוֹף יָפוֹת, / תְּמוּנוֹת בְּזִכְרוֹנִי עָפוֹת / מִבַּעַד עֲדָשָׁה שֶׁל מַצְלֵמָה." (שָׁלוֹם לָךְ אֶרֶץ נֶהֱדֶרֶת, מאת אילן גולדהירש)
   • "היה היו כאן פעם שקמים, /חולות מסביב וגם נוף. /העיר תל אביב של אותם הימים /היתה בית בודד על החוף." (גן השקמים, מאת יוחנן זראי)
   • "כשמביטים למטה / מגובה המנוף / זו את שמקשטת / בשבילנו את הנוף." (אהבת פועלי הבניין, מאת נעמי שמר)

2. לשון המקרא

   • ”יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל-הָאָרֶץ הַר-צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב“ (תהלים מח, פסוק ג)

3. לשון חז"ל חלק העץ הבולט מעל הקרקע, מן הענפים התחתונים ומעלה.

   • ”אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ז)
   • ”וְעֵץ יַעֲרָם גָּדֵל מִנּוֹפוֹ, / וּתְחִלַּת מִנְיָנָם מִסּוֹפוֹ.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ח"ן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

 2. מילה יחידאית. השורש מופיע לרוב כפועל (הניף). השוו לביטוי האוגריתי: 𐎐𐎔 𐎌𐎎𐎎 (נפ שמם) בהוראת: גובה שמים.

 3. ככל הנראה גזור ב(2). יש שהציעו שנקרא כך על שם תנועתו, השוו לפועל נופף.

צירופים

• אדריכלות נוף
• יפה נוף
• תמונת נוף

נגזרות

• נופה

מילים נרדפות

• פנורמה (1)
• צמרת (2)
• אמיר (2)

תרגום

• אנגלית: view‏, landscape‏, scenery
• ערבית: مَنْظَر‏‏‏‏
• צ'כית: pohled‏ ‏‏‏‏, krajina‏ ‏‏‏‏, scenérie ‏‏‏‏

ראו גם

• טבע
• סביבה
• תפאורה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: נוף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נופים