Roni Barlev Ph.D

Bratslav Hasidism warns its adherents never to become
old – at least in spirit; Rebbe Nahman, the sect’s
irreplaceable leader, forged a spiritual path out of
childhood traits. Trust, joy, and novelty, already evident
in his youthful anecdotes, still underpin his followers’
faith

Over the last twenty years there has been a growing participation of a wide audience from Israel and other Jewish communities around the world in the Rosh Hashana pilgrimage to Uman. Recently more and more people affiliated with Religious Zionists have joined this spiritual festival; participation which comes into conflict with some core issues in what can be seen as Religious Zionist ethos and doctrines. This paper quotes the reactions of some R"Z rabbis and analyses kinds of discourses which take place in regard to this issue. The paper concludes that there are different trends in the rabbinic discourse in R"Z, and while it seems that some trends are using an authoritative "Daat Torah" style to try to dictate religious behavior, the R"Z mainstream rabbinic discourse uses a more subtle and relational-educational means of coping with issues of this kind. Thus the R"Z Rabbis’ answers to the religious problems they are asked are being negotiated with their adherents with less ideological conviction and more practical pragmatic and personal guiding.

ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה  על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות,נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה.
ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים  על אודותיה.ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת  מוצעת כאן דרך חדשהלניתוח ופרשנות -מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום.  דרך זומתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של  החוקר והלומד.הפרשנותשמציע המחבר מקיפה ונשענת על מקצועות מגוונים. היא ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשרהפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו  דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. חלק מהמאמץ הפרשני יוחד להבנת המקורות של רבי נחמן, לאופן שבו הוא בחר לפרש אותם, ולהשתלבות רעיונותיו במארג המסורתי הקיים. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיההספר נעתרלצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, הרלוונטיות האינטלקטואלית והנפשית של הגותו  כפי שהיא נתפסת כיום, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות,ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים.הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו  עומד ביסודו של הספר הזה.

ד"ר רוני בר לב מלמד חסידות ופילוסופיה של הדת במרכז האקדמי שלם ובקריה האקדמית אונו. בוגר ישיבות חברון ושיח יצחק והתכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.

Bar Lev describes the scholarly debate over whether or not a feminist thought, albeit hidden, took place within early Chasidism. In his understanding, “Chasidic feminism” does indeed represent an extraordinary religious phenomenon, integrating conservative religiosity side by side with a groundbreaking radical new philosophy.

This paper deals with Rabbi Nachman of Breslovs ideas about wealth as a condition for deep learnings and spirituality. It offers a new look on the notion of desires in Rabbi nachmans teachings considering the background of Hassidic discourse.

המאמר עוסק בגישתו המקורית של רבי נחמן מברסלב בנוגע לעושר וכלכלה וביחס לתאוות הממון. בניגוד לשיטות חסידיות אחרות רבי נחמן התייחס לעשירות כדבר חיובי ועודד את תלמידיו לעסוק במקצועות מניבים וכלכליים. המאמר יראה כיצד רבי נחמן כורך את הממד הכלכלי בממד הרוחני ומתנה למעשה את המדרגות הגבוהות בעבודה הדתית בעשירות מופלגת. המאמר יעסוק בגישתו של רבי נחמן לתאוות הממון על רקע שאר התאוות ואת הבנתו המודרניסטית ביחס לבעיית הממון כפי שמשתקף בסיפורי המעשיות.

רבי נחמן כפרשן ומבקר תרבות.
דמותו והגותו של רבי נחמן מברסלב היוו ועודן מהוות דוגמא ומופת למקוריות ונקודת עוגן לשינוי בחשיבה.
החוקר יוסף וויס ראה ברבי נחמן דוגמא לחסידות שונה מזו שתוארה עד זמנו. חסידות ברסלב שימשה עבורו כאב טיפוס של "חסידות של אמונה", ותיאר אותה כבעלת אופי אקזיסטנציאליסטי לעומת "חסידות של מיסטיקה". עם זיהוי זה נפתח פתח חדש לחקור את תנועת החסידות בכלל. ארתור גרין ראה בחיי רבי נחמן דוגמא לחשיבות הביוגרפיה של ההוגה החסידי כבסיס הכרחי להבנת הגותו. עבור צבי מרק, רבי נחמן היווה דוגמא לאפשרות מקורית של אירציונליות ייחודית המערבת שיגעון ומיסטיקה במסגרת עבודת האל החסידית. חוקרים נוספים כמו צייטלין ובובר בזמנם וסופרים ומשוררים ואנשי מדיה בני זמננו, זיהו ומזהים ברבי נחמן ובהגותו, תורותיו שיחותיו וסיפוריו, אלמנטים פורצי דרך הבולטים בעוצמתם ובחדותם ובאימפקט שהם מייצרים. משום כך היה זה רבי נחמן ששימש כדוגמא ואבטיפוס לרעיונות משני מחשבה ומחודשים כל כך בחקר החסידות בפרט ובמחשבה הדתית בכלל.
בהרצאתי, אבקש להציע פרספקטיבה נוספת לבחון את דמותו והגותו של ר"נ, להבין דרכה את התייחסויותיו הרבות לזמן החדש ולאירועים ההיסטוריים שאירעו בזמנו. אציע להבין את רבי נחמן מברסלב כפרשן, מבקר תרבות.
בניגוד למחשבה שתפסה לה אחיזה במחקרים שונים, אבקש לטעון שר"נ איננו מתנגד מוחלט לנאורות ולרוחות ההשכלה שנשבו בזמנו אלא נושא ונותן עימן, מאמץ אלמנטים מסוימים מחד ומעביר ביקורת על מה שראה לנכון מאידך.
כפרשן תרבות רבי נחמן קורא את היהדות כפי שהיא "כאן ועכשיו". הוא מבצע מיזוג של המסורת היהודית עם המחשבה הפילוסופית והריאליה היומיומית של זמנו ומציע אופציה חדשה-ישנה לקיום יהודי ואף לקיום אוניברסאלי לאדם של הזמנים המודרניים.
כמבקר תרבות רבי נחמן בוחן את התפיסות הפנימיות והאידיאלים המנהיגים את התנועות שלנגד עיניו: תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית ותנועת הנאורות בכללותה ומבקש לצרף את סיגיהן, לאתר את הפגמים ולערוך בהן תיקון. בניגוד לפילוסופיה היהודית הקלאסית רבי נחמן עוסק בשאלות הקונטמפורריות של זמנו ומציע פרשנויות וביקורת חדשניות.
הנושא שדרכו אבקש לבחון ולהדגים הצעה זו יהיה הבנתו של רבי נחמן את הורדת התורה של משה מהשמיים לארץ במעמד הר סיני. ניתוח התורה שבה עסק רבי נחמן בעניין זה (תורה א תניינא) מורה על קריאתו האינטר טקסטואלית של רבי נחמן החורזת מקורות ומשמעויות ודרכי חשיבה לכדי מסכת ובשורה חדשה. בתורה זו הוא מבשר על הומניזם חסידי, היינו, על עליית האדם וירידת המלאכים ועל התגלותה של תורת האדם הבאה מתוקף מרכזיותו של האנושי בסדר העולמי החדש.
רבי נחמן מזהה בהורדת התורה מן השמיים ובמאבק של משה עם המלאכים את הניסיון המתמשך של האדם להשיג אוטונומיה בעולמו ומורה על מהפכה קופרניקנית רוחנית, על פיה הייעוד הוא ממשלת האיש הישראלי על פמליא של מעלה והפיכת הסדר השמרני הדתי השגור. מהמקורות התלמודיים מפיק רבי נחמן את תובנותיו המחודשות וקורא דרכם את האופן שבו על האדם להנהיג את עצמו בימים החדשים כמו בשנים קדמוניות.
מאבקו של משה במלאכים מובן על ידי רבי נחמן כהוראה לדורות וכניסיון אישי אליו מזומן האיש הישראלי בכל עת. המאמץ אליו נדרש האיש הישראלי הינו מאמץ של מנהיגות, של הכרה בערכו של האנוש ובעומק החמלה והדאגה כלפיו.
ניתוח רעיונות אלו, העולים בקנה אחד עם רעיונות של הוגי הנאורות, מייצר קרקע פורייה להבנת התורה החסידית של רבי נחמן דרך השיח הפילוסופי של התקופה ולברר את המחלוקות וההסכמות שהיו לו עם הרעיונות והדוברים בשיח זה ואת התיקון שהוא שאף לחדש. הבנת הגותו של רבי נחמן על רקע הנאורות פותחת פתח לבחון את כלל המפעל החסידי בראשיתו, כתנועה שהיא חלק מהמהפכה התרבותית של התקופה, שמשפיעה עד ימינו אנו.