תרבות והווי
מימיו הראשונים של הפלמ"ח תפסו פעולות ההסברה, החינוך והתרבות, מקום חשוב בעבודתם היום יומית של מטה הפלמ"ח ויחידותיו. אנשי המטה שאפו לטפח את רוח היחידה בין חברי הפלמ"ח, לחזק את המטען ההכרתי-אידאולוגי של הלוחמים בכל הדרגות, כדי להגביר את נאמנותם לאירגון המחתרתי - התנדבותי.
מימיו הראשונים של הפלמ"ח תפסו פעולות ההסברה, החינוך והתרבות, מקום חשוב בעבודתם היום יומית של מטה הפלמ"ח ויחידותיו. אנשי המטה שאפו לטפח את רוח היחידה בין חברי הפלמ"ח,; לחזק את המטען ההכרתי-אידאולוגי של הלוחמים בכל הדרגות, כדי להגביר את נאמנותם לאירגון המחתרתי - התנדבותי. דמות המופת שעמדה לנגד עיני מפקדי הפלמ"ח, היתה לוחם בעל השכלה, הבנה ותושיה. אדם היודע ומכיר את הסיבות והמטרות שבהשפעתן ולמענן גויס, ויכל, בשעת הצורך, לקבל החלטות עצמאיות. המפקדים, שהאמינו בכוחה המחנך של הפעילות התרבותית-הסברתית, הקדישו לה את תשומת-הלב והמשאבים הנדרשים. לצד טיפוח החייל כפרט, הם שאפו לחיזוק המסגרת החברתית של היחידה (המחלקה, הפלוגה, הגדוד והחטיבה), באמצעות יצירת דפוסי הווי מיוחדים ומיחדים. גם למטרה זאת גויסה הפעילות התרבותית-הסברתית.
כלי ההסברה העיקרי היה עלון הפלמ"ח. עורך העלון נמנה בין חברי מטה הפלמ"ח מאז הקמתו, ועמדות המטה זכו למקום נכבד בעלון. בכלל היה העלון בעל תוכן עשיר בתחום הערכי-חינוכי, הצבאי והמדיני. העלון ביטא גם את החיילים: לבטים, הווי החיים, דיווח על פעולות, קטעי הומור וכדומה. לצד עלון הפלמ"ח יצאו גם עלוני יחידות כגון: עלוני פלוגות, עלוני יחידות מיוחדות (למשל, "דבר לאלמונים" של יחידת המסתערבים), ועלוני חטיבות. לאחר שהתגיסו גרעיני תנועות הנוער לפלמ"ח, הוציאו גם ההכשרות המגויסות עלונים משלהן.
משנת 1943 צורף למטה גם קצין הסברה. עבודת ההסברה נעשתה בידי מנגנון ארצי של קציני הסברה - שהיו, ברובם המכריע, מפקדים בעלי הכשרה צבאית, שניכללו בסגל הפיקודי של היחידות.
כנסים יחידתיים שהתקיימו מפעם לפעם ובייחוד הכנס הכללי של חברי הפלמ"ח, שהתקיים שלוש פעמים מהקמתו ועד פירוקו של הפלמ"ח, סיפקו במה לפעולתם של פעילי התרבות וההסברה.
במהלך הפעילות השוטפת קוימו מסגרות שונות: א.ועדות תרבות בכל היחידות.
ב. הכנת עתודות של קציני הסברה. ג. פעולה חינוכית-תרבותית והסברתית בכל הקורסים הפיקודיים והמקצועיים ובכל היחידות. ד. פעולה חינוכית-לימודית במסגרות ארציות-כלליות, כגון, קורס להשכלה בסיסית למגויסים חסרי השכלה, קורס השכלה למפקדים ("קורס החכמים"), קורסים למדריכים מקצועיים בנושאים כגון: שירה בציבור וידיעת הארץ.
הפלמ"ח אימץ סמלים וטקסים, שהיו מקובלים בתנועות הנוער החלוציות, כגון: ההתכנסות סביב המדורה עם "פולחן" הפינג'אן והצ'יזבט, המסעות ברחבי הארץ, העדר גינוני דרגות - כל אלה תרמו לגיבוש תחושת הייחוד של חברי הפלמ"ח, לגאוות היחידה ולאחוות הלוחמים.
כלי ההסברה העיקרי היה עלון הפלמ"ח. עורך העלון נמנה בין חברי מטה הפלמ"ח מאז הקמתו, ועמדות המטה זכו למקום נכבד בעלון. בכלל היה העלון בעל תוכן עשיר בתחום הערכי-חינוכי, הצבאי והמדיני. העלון ביטא גם את החיילים: לבטים, הווי החיים, דיווח על פעולות, קטעי הומור וכדומה. לצד עלון הפלמ"ח יצאו גם עלוני יחידות כגון: עלוני פלוגות, עלוני יחידות מיוחדות (למשל, "דבר לאלמונים" של יחידת המסתערבים), ועלוני חטיבות. לאחר שהתגיסו גרעיני תנועות הנוער לפלמ"ח, הוציאו גם ההכשרות המגויסות עלונים משלהן.
משנת 1943 צורף למטה גם קצין הסברה. עבודת ההסברה נעשתה בידי מנגנון ארצי של קציני הסברה - שהיו, ברובם המכריע, מפקדים בעלי הכשרה צבאית, שניכללו בסגל הפיקודי של היחידות.
כנסים יחידתיים שהתקיימו מפעם לפעם ובייחוד הכנס הכללי של חברי הפלמ"ח, שהתקיים שלוש פעמים מהקמתו ועד פירוקו של הפלמ"ח, סיפקו במה לפעולתם של פעילי התרבות וההסברה.
במהלך הפעילות השוטפת קוימו מסגרות שונות: א.ועדות תרבות בכל היחידות.
ב. הכנת עתודות של קציני הסברה. ג. פעולה חינוכית-תרבותית והסברתית בכל הקורסים הפיקודיים והמקצועיים ובכל היחידות. ד. פעולה חינוכית-לימודית במסגרות ארציות-כלליות, כגון, קורס להשכלה בסיסית למגויסים חסרי השכלה, קורס השכלה למפקדים ("קורס החכמים"), קורסים למדריכים מקצועיים בנושאים כגון: שירה בציבור וידיעת הארץ.
הפלמ"ח אימץ סמלים וטקסים, שהיו מקובלים בתנועות הנוער החלוציות, כגון: ההתכנסות סביב המדורה עם "פולחן" הפינג'אן והצ'יזבט, המסעות ברחבי הארץ, העדר גינוני דרגות - כל אלה תרמו לגיבוש תחושת הייחוד של חברי הפלמ"ח, לגאוות היחידה ולאחוות הלוחמים.