פגיעה קטלנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגיעה קטלנית
Deep Impact
עטיפת המהדורה המיוחדת של ה-DVD בעברית
עטיפת המהדורה המיוחדת של ה-DVD בעברית
בימוי מימי לדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דייוויד בראון, ריצ'רד ד. זאנוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ברוס ג'ואל רובין, מייקל טולקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוברט דובאל
טיה לאוני
אלייג'ה ווד
ונסה רדגרייב
מקסימיליאן של
מורגן פרימן
מוזיקה ג'יימס הורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דיטריך לוהמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה דרימוורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה UIP Duna, פרמאונט, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 במאי 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט אסונות, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו deepimpact
www.deep-impact.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פגיעה קטלנית (באנגלית: Deep Impact) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1998. הסרט שייך לסוגת המדע הבדיוני וסרטי האסונות.[1] את הסרט ביימה מימי לדר על פי תסריט מאת ברוס ג'ואל רובין ומייקל טולקין, ומככבים בו השחקנים רוברט דובאל, טיה לאוני, אלייג'ה ווד, ונסה רדגרייב, מקסימיליאן של ומורגן פרימן. סטיבן ספילברג שימש כמפיק בפועל. הסרט יצא לאקרנים ב-8 במאי 1998, והופץ בצפון אמריקה על ידי סרטי פרמאונט ובשאר העולם על ידי סרטי דרימוורקס. הסרט מתאר את ניסיונות העולם להתכונן ולהרוס כוכב שביט שקוטרו 7 מייל שעתיד להתנגש בכדור הארץ ולגרום להכחדה המונית.

הסרט יצא באותו הקיץ שבו יצא לאקרנים סרט נוסף שעוסק באותו נושא, "ארמגדון", שהצלחתו בקופות הייתה גדולה יותר, למרות שאסטרונומים טענו ש"פגיעה קטלנית" הוא המדויק יותר מדעית מבין השניים.[2][3] הסרטים זכו שניהם לביקורות דומות. "ארמגדון" זכה לציון משוקלל של 38% בעוד "פגיעה קטלנית" זכה לציון משוקלל של 45% באתר Rotten Tomatoes. "פגיעה קטלנית" הכניס 349 מיליון דולר ברחבי העולם, עם תקציב הפקה של 80 מיליון דולר.[4][5] זה היה הסרט האחרון של הצלם דיטריך לוהמן שנפטר לפני שהסרט יצא לאקרנים.[6]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1998 התכנסה חבורת בני נוער, אסטרונומים חובבים, לצפייה בכוכבים. ליאו בידרמן, נער צעיר, מבחין בגוף שמימי לא מוכר בשמי הלילה. הוא והמדריך שולחים תמונה של הגוף לאסטרונום ד"ר מרקוס וולף, שמזהה שמדובר בכוכב שביט שנמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ. ד"ר וולף נהרג בתאונת דרכים בדרכו להתריע בפני הגורמים הרלוונטיים על האסון המתקרב.

שנה לאחר מכן, העיתונאית ג'ני לרנר חוקרת פרשייה במסגרתה מזכיר האוצר של ארצות הברית, אלן ריטנהאוס, מנהל רומן עם אישה בשם "אלי", שהיא לכאורה פילגשו. לאחר שהיא מתעמתת עם ריטנהאוס, היא נעצרת על ידי סוכנים פדרליים שלוקחים אותה לפגישה חשאית עם טום בק, נשיא ארצות הברית, שמבקש ממנה שלא לפרסם את הסיפור במשך 48 שעות, בתמורה לתפקיד מרכזי במסיבת העיתונאים אותה הוא מארגן במטרה לחשוף את הפרשה באופן פומבי. לרנר, שמבינה שהסיפור אותו חשפה הוא גדול יותר מפרשיית אהבים של שר בממשלה, חוקרת ומגלה ש"אלי" ("Ellie") אינו שם של אישה, אלא ראשי התיבות ELE שפירושם "Extinction Level Event" (אירוע ברמת הכחדה). יומיים לאחר מכן מכריז בק בפני העולם במסיבת העיתונאים שכוכב השביט "וולף-בידרמן" נמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ, וכי ההתנגשות, שצפויה להתרחש שנה לאחר מכן, עתידה להכחיד את האנושות. הוא מספר שארצות הברית ורוסיה בונות חללית בשם "משיח" (Messiah) שצוותה יטוס לשביט ויסיט אותו ממסלולו בעזרת פצצות אטום.

ה"משיח" משוגרת זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים כשעל סיפונה חמישה אסטרונאוטים אמריקאיים, וקוסמונאוט רוסי אחד. הצוות נוחת על פני השביט ומתחיל לחפור במטרה לשתול את פצצות האטום במעמקי השביט. העבודה אורכת זמן רב יותר מהצפוי, והצוות עודנו על פני השביט כשסיבובו של השביט מפנה את האזור שבו הם נמצאים כלפי אור השמש. כתוצאה מהשפעת אור השמש על פני השביט מתעוור אחד האסטרונאוטים, ואסטרונאוט אחר מועף אל החלל כתוצאה מפיצוץ הגזים המשתחררים מהשביט אל החלל עקב החום הרב. יתר הצוות מצליח להימלט מהשביט, ומפוצץ את הפצצות.

במקום להסיט את מסלולו של השביט, הפצצות גורמות לכך שהשביט יתפצל לשני חלקים, ששניהם נמצאים עדיין במסלול התנגשות עם כדור הארץ. בק מודיע לעולם שהמשימה נכשלה, ושהשביט הקטן, המכונה כעת "בידרמן" יתנגש באוקיינוס ויגרום להצפות הרחבות בעוד השביט הגדול, המכונה כעת "וולף", יגרום לאסון כבד בהרבה ויביא הלכה למעשה להפיכת כדור הארץ לבלתי ראוי לחיים אנושיים. הנשיא מכריז על ממשל צבאי ועל הגרלה במסגרתה ייבחרו 800,000 אמריקאים ל-200,000 אמריקאים שנבחרו מראש, ושישוכנו במקלטים תת-קרקעיים שנבנו מבעוד מועד. בהגרלה לא ישתתפו מי שגילם למעלה מ-50. אמה של לרנר מקבלת את הבשורה בשלווה סטואית ומתאבדת, ולרנר עצמה נבחרת כאחת מהנבחרים מראש, בתור עיתונאית אמינה. גם לאו בידרמן ומשפחתו בין הנבחרים מראש, אך חברתו שרה ומשפחתה לא נבחרו. לאו ושרה מתחתנים בניסיון נואש להציל את משפחתה של שרה, אך הרשויות מסרבות להכניס את משפחתה של שרה, והיא מסרבת להיכנס למקלט בלעדם.

במאמץ אחרון בהחלט, שולחת ארצות הברית טילים בליסטיים בין-יבשתיים בניסיון להסיט את מסלולם של השביטים, אך גם ניסיון זה נכשל. לאו ומשפחתו מגיעים למקלט, אך לאו מחליט לעזוב את משפחתו ולסכן את עצמו על מנת למצוא ולהציל את חייה של שרה. הוא לוקח את האופנוע של אביה של שרה, ויוצא לחפש אותה. כשהוא מוצא אותה ואת משפחתה תקועים בפקק תנועה שיצרו כל מי שניסו להתפנות מאזורי הפגיעה, הוריה מבקשים ממנה ממנה להצטרף ללאו, ולקחת איתה את אחיה התינוק. השלושה נוסעים באופנוע להר גבוה, בתקווה להינצל מהמגה-צונאמי שצפוי להיווצר עם נפילתו של השביט "בידרמן". לרנר מחליטה לוותר על מקומה במקלט לטובת חברתה בת' ובתה הצעירה, ומחליטה לטייל אל החוף, שם היא משלימה עם אביה, בעוד גלי ההדף של "בידרמן" מכים בהם.

גלי ההדף שנוצרים מפגיעתו של "בידרמן" יוצרים מגה-צונאמי שמכה בחופי האוקיינוס האטלנטי ומשמיד את רוב החוף המזרחי של ארצות הברית, אירופה ואפריקה, מה שמביא למיליוני קורבנות בנפש. לאו, שרה ואחיה התינוק ניצלים מאחר שהספיקו להגיע בעזרת האופנוע אל מורדות הרי האפלצ'ים, הנקודה המערבית ביותר אליה הגיעו גלי הצונאמי. צוות ה"משיח" מחליט להקריב את עצמו, ולהרוס את השביט על ידי כך שיצללו אל תוך עומק החור שנוצר מהפיצוץ הקודם, ויפוצצו את עצמם עם הפצצות הגרעיניות שנותרו להם. אנשי הצוות נפרדים מאהוביהם, ומבצעים את תוכניתם. "וולף" מתפוצץ לרסיסים קטנים יותר שנשרפים עם כניסתם לאטמוספירת כדור הארץ.

לאחר שההצפות שיצר המגה-צונאמי דועכות, הנשיא בק מדבר עם הקהל שהתאסף אל מול מבנה הקפיטול שנהרס חלקית ומפציר בהם לזכור את המתים, בעוד הם בונים מחדש.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להתחקות אחר מקורותיו של הסרט לסוף שנות ה-70, אז פנו המפיקים ריצ'רד זנוק ודייוויד בראון לסרטי פרמאונט והציעו ליצור רימייק לסרט "When Worlds Collide"(אנ').[7] הוצעו מספר טיוטות, אך אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני המפיקים, והסרט נשאר במצב של חוסר ודאות במשך שנים רבות. באמצע שנות ה-90 פנו השניים לבמאי סטיבן ספילברג, אותו הכירו מעבודתם המשותפת על הלהיט "מלתעות" מ-1975, במטרה לדון איתו בפרויקט הוותיק.[7] התברר שספילברג רכש את הזכויות לרומן "פטיש האלוהים" (אנ') (1993) של ארתור סי. קלארק, שעוסק גם הוא באסטרואיד שנמצא במסלול התרסקות עם כדור הארץ, ובניסיונותיה של האנושות למנוע את הכחדתה. ספילברג התכוון להפיק ולביים את הסרט בעצמו עבור חברת ההפקות החדשה שלו, דרימוורקס, אך הביע נכונות לאחד את שני הפרויקטים עם זנוק ובראון, והשלושה יצרו את התסריט הראשוני לסרט "פגיעה קטלנית".[7] ב-1995 הוכרז הסרט בפרסומים של תעשיית הקולנוע כסרט שתסריטו נכתב על ידי ברוס ג'ואל רובין, ומבוסס על הסרט "When Worlds Collide" ועל הספר "פטיש האלוהים" של ארתור סי. קלארק.[8] לאחר שכתובים שערך בתסריט מייקל טולקין, הוחלט לזנוח לחלוטין את ההתבססות על עבודות קודמות, שלא הוזכרו בקרדיטים של הסרט. ספילברג התכוון לביים את הסרט בעצמו, אך הדבר נמנע ממנו עקב מחויבותו לסרט "אמיסטאד", בעיקר לאור הכרזת סרטי טאצ'סטון על הסרט "ארמגדון" בעל העלילה הדומה שעתיד היה לצאת אף הוא בקיץ 1998.[7] על מנת שלא להמתין, הציעו המפיקים את הבמאית מימי לדר, כשספילברג עצמו ישמש כמפיק בפועל.[7] לדר לא הייתה ערה לקיומו של הסרט המקביל, ואמרה שלא האמינה כששמעה על כך, ושהתקשורת ניסתה ליצור ביניהם תחרות, מה שלא הרגיש לה נכון. לדבריה לשני הסרטים יש ערך גבוה ולמרבה המזל שניהם הצליחו מאוד. למרות שלא התבסס על הרומן של קלארק, הרי שבכל זאת נעשה ברומן שימוש בשיווק הסרט,[9][10][11][12] וקלארק הביע את מורת רוחו על כך שלא הוזכר בקרדיטים של הסרט.[13][14]

במקור הייתה דמותה של ג'ני לרנר (טיה לאוני) לעבוד ככתבת של ה-CNN.‏ CNN טענו שהדבר לא יהיה ראוי, ודחו את ההצעה. MSNBC הסכימו להופיע בסרט במקומם, במטרה להשיג חשיפה לרשת שהייתה אז חדשה.[15]

הבמאית מימי לדר רצתה לנסוע למדינות נוספות במטרה לקבל נקודות מבט נוספות מלבד זו האמריקאית, אך בשל לוח הזמנים הצפוף והתקציב המוגבל הרעיון לא יצא לפועל.[16] מפקח האפקטים המיוחדים, סקוט פאראר, חש שעלילה שתכסה את האירועים בעולם כולו תסיח את דעתם של הצופים מסיפוריהן של הדמויות המרכזיות.[16]

הפקת הסרט העסיקה מספר מדענים כיועצים, ביניהם האסטרונומים יוג'ין שומייקר, קרוליין שומייקר, ג׳ושוע קולוול וכריס לוצ'יני; האסטרונאוט לשעבר דייוויד מ' ווקר(אנ'); וג'ראלד ד' גריפין(אנ'), שהיה בעבר מנהל מרכז החלל ג'ונסון של נאס"א.[17]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המוזיקה לסרט הלחין המוזיקאי האמריקאי ג'יימס הורנר.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירות כרטיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף השבוע הראשון הכניס הסרט 41 מיליון דולר באמריקה הצפונית לבדה, ועקף בכך הסרט "טוויסטר" כסרט המדורג עשירי בפתיחות הגבוהות בקופות בכל הזמנים.[18] הסרט החזיק במשך עשור בשיא כסרט בעל הפתיחה הגבוהה ביותר בהיסטוריה שבוים על ידי אישה, עד שהודח על ידי הסרט "דמדומים" ב-2008.[19] בסיכומו של דבר גרף הסרט הכנסות בסך של 140 מיליון דולר באמריקה הצפונית, ועוד 209 מיליון ביתר העולם, מה שהביא אותו לסך הכנסות של 349 מיליון דולר. למרות התחרות הקשה בקיץ 1998, בדגש על התחרות מצד "ארמגדון", שני הסרטים הצליחו, כש"פגיעה קטלנית" מדורג כבעל הפתיחה הגבוהה יותר ו"ארמגדון" כזה שגרף הכנסות גבוהות יותר בסיכומו של דבר.[5]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות. על בסיס 86 ביקורות באתר Rotten Tomatoes, ‏45% מהמבקרים נהנו מהסרט, עם ממוצע ציונים של 5.8 מתוך 10. הקונצנזוס של האתר הוא ש"גל הצונאמי של המלודרמה מטביע כל סיכוי ש"פגיעה קטלנית" ייזכר כסרט האסונות שהוא שואף להיות".[20] האתר Metacritic נתן לסרט ציון של 40 מתוך 100 על בסיס 20 ביקורות, כלומר "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[21]

אלביס מיטשל מהניו יורק טיימס כתב שהסרט מהורהר ומתחשב יותר משסוגת סרטי האסונות אמורה להיות.[22] ריטה קמפלי ומייקל או'סאליבן מהוושינגטון פוסט ביקרו את המשחק חסר הרגש והיעדר המתח.[23][24]

בטקס ה-Stinkers Bad Movie Awards(אנ') לשנת 1998 היה הסרט מועמד בשתי קטגוריות. טיה לאוני הייתה מועמדת לפרס "שחקנית המשנה הגרועה ביותר" על משחקה בסרט, אך הפסידה ללייסי שאבר שזכתה על משחקה בסרט "אבודים בחלל". הסרט עצמו היה מועמד לפרס "התסריט הגרוע ביותר לסרט שהרוויח מעל 100 מיליון דולר (בחשבון הוליווד)", אך הפסיד לסרט "גודזילה".[25]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פגיעה קטלנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stweart, Bhob. "Deep Impact". Allmovie. RhythmOne. ארכיון מ-19 בדצמבר 2013. נבדק ב-12 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Disaster Movies". Box Office Mojo. ארכיון מ-12 ביוני 2004. נבדק ב-23 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Plait, Phil (17 בפברואר 2000). "Hollywood Does the Universe Wrong". Space.com. TechMedia Network. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Deep Impact". The Numbers. Nash Information Services. ארכיון מ-14 בפברואר 2013. נבדק ב-1 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Deep Impact". Box Office Mojo. ארכיון מ-1 בינואר 2013. נבדק ב-1 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Oliver, Myrna (20 בנובמבר 1997). "Dietrich Lohmann; Widely Praised Cinematographer". Los Angeles Times. ארכיון מ-6 במרץ 2016. נבדק ב-18 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 Shapiro, Mark (במאי 1998). "When Worlds Collide Anew (On Location for Deep Impact...)". Starlog. New York, US: Starlog Group, Inc. נבדק ב-15 ביולי 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Deep Impact". The Film Journal. Pubsun Corporation. 98 (1–6). 1995. ארכיון מ-24 בפברואר 2021. נבדק ב-14 ביולי 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Arthur C's Pool Of Knowledge". Saga Magazine. Saga plc. 1997. ארכיון מ-10 באוגוסט 2017. נבדק ב-14 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Deep Impact - Full Cast and Credits - 1998". Hollywood.com. אורכב מ-המקור ב-10 באוגוסט 2017. נבדק ב-25 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ TV Guide Film and Video Companion 2005. Barnes & Noble. 2004. p. 232. ISBN 978-0760761045.
  12. ^ Grant, Edmund (1999). The Motion Picture Guide 1999 Annual. Cinebooks. p. 94. ISBN 978-0933997431.
  13. ^ Coker, John L. III (בספטמבר 1999). "A Visit with Arthur C.Clarke". Locus. Locus Publications. ארכיון מ-10 במאי 2008. נבדק ב-14 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ United States House Science Subcommittee on Space (1998). The threat and the opportunity of asteroids and other near-earth objects (Report). Vol. 4. United States Government Publishing Office. ארכיון מ-12 ביולי 2021. נבדק ב-14 ביולי 2017. {{cite report}}: (עזרה)
  15. ^ "MSNBC gets role in Deep Impact after CNN declines". HighBeam Research. Cengage. Associated Press. 30 באפריל 1998. נבדק ב-25 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  16. ^ 1 2 Leder, Mimi and Farrar, Scott. Audio commentary. Deep Impact DVD. Universal Studios, 2004.
  17. ^ Kirby, David A. (2011). Lab Coats in Hollywood: Science, Scientists, and Cinema (באנגלית). MIT Press. ISBN 9780262014786. ארכיון מ-2021-07-12. נבדק ב-2020-09-23.
  18. ^ "'Deep Impact' Shoots to Top on Its First Weekend".
  19. ^ Larry Carroll (2008-11-24). "'Twilight' Tuesday Finale: Director Catherine Hardwicke Raves About Film's Success — 'Unbelievable!'". MTV. נבדק ב-2010-07-10.
  20. ^ "Deep Impact (1998)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. ארכיון מ-6 באפריל 2017. נבדק ב-25 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Deep Impact Reviews". Metacritic. CBS Interactive. ארכיון מ-17 בינואר 2018. נבדק ב-25 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Maslin, Janet (8 במאי 1998). "Movie Review — Deep Impact". The New York Times. ארכיון מ-24 בפברואר 2002. נבדק ב-10 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Kempley, Rita (8 במרץ 2000). "'Deep Impact': C'mon Comet!". The Washington Post. ארכיון מ-9 בנובמבר 2012. נבדק ב-22 בדצמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ O'Sullivan, Michael (8 במרץ 2000). "High Profile, Low 'Impact'". The Washington Post. ארכיון מ-9 בנובמבר 2012. נבדק ב-22 בדצמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "The Worst of 1998 Winners". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 1999. נבדק ב-8 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פגיעה_קטלנית&oldid=36334112"